 |
המאמר היה מעניין ואינפומטיבי מאוד – מעניין לראות את השיקולים התרבותיים/חברתיים שמלווים החדרת טכנולוגיה חדשה לתחומים שונים בחיים, במיוחד לתחום כמו לוחמה, שמייצג לרוב אספקטים רחבים למדי של החברה.
לי באופן אישי ישנו קונפליקט בכל הקשור בטכנולוגיה המשמשת למלחמות ולפגיעה בבני-אדם, מחד אני מעריך מאוד את העקרונות המדעיים שמאחורי ההמצאות (השתמשות בפגם של המכשיר ע"מ לשפרו ולעצבו מחדש - רתע הופך לכוח הטוען קליע נוסף; גאוני!) ומוקסם מההליך הלוגי-מחשבתי של ממציאיהם, אך מאידך אני נתקף חלחלה ושאט-נפש כאשר אני חושב על השימושים שנעשים בפיתוחים כגון אלו (שהרי ישנו הבדל בין דימוי כלי הנשק לתוספת/הארכה [Extesion] תיאורטית לגוף האדם לבין שימוש בו לקטילת מאות ואף אלפי חיים) בשדה הקרב.
הדוגמה האולטימטבית לניגוד הזה היא כמובן
פצצת האטום - מצד אחד ניצב בפנינו מאגר האנרגיה הנקי, הזול והרב ביותר שידוע לנו עד כה, אותו ניתן לרתום מטרות רבות וחשובות ע"מ לפקדם ולפתח את המין האנושי ואת הטכנולוגיה, אך מצד שני ברור לכל בר-דעת שאלמלא פרויקט מנהטן שתוצאותיו היו השמדת הירושימה ונגסקי בידי ארה"ב ב - 1945 ומאוחר יותר גם המלחמה הקרה, היה לוקח זמן רב רב יותר עד שהיינו מגיעים ליכולת לנצל את הכוח האטומי.
אפילו המדענים שעבדו על פרויקט זה הבינו את משמעויותיו המחרידות, וחלקם אף הסתייג ממנו לאחר תומו (בעיקר פיינמן ואופנהיימר).
דוגמה קלאסית נוספת היא הדינמיט ופרס נובל (מתוך הנחה שכולם מודעים לסיפור שמאחורי פרס נובל והשעה המאוחרת, לא אפרט...).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש