|
||||
|
||||
אין לי סבלנות לחכות עד שמישהו יעלה את הטענה המתבקשת: מוזר שרוב האנשים מפחדים מכיבוש המדינה הרבה פחות מאשר מהרבה אסונות אחרים, אבל התקציב שמוקדש למניעתו גדול יותר בסדרי גודל. אז אני אעלה את ההפרכה (המתבקשת אף היא) כבר עכשיו: לפחות על פניו, נראה שאפשר לראות בבירור איך התקציב המושקע במניעת כיבוש תורם למניעת כיבוש, יותר מאשר מה שאפשר לצפות במקרה של האסונות המפחידים יותר. דרך אחרת להסתכל על זה: העובדה שפחות מפחדים מכיבוש היא במידה רבה בזכות התקציב המוקדש לכך. לעומת זאת, אם נעלה למיליארדים את התקציב להתמודדות עם מגפות, רעידת אדמה ופצצה גרעינית, לא נצליח להקטין בהרבה את הפחד. |
|
||||
|
||||
מסכימה. אסונות אחרים קשה יותר עד בלתי אפשרי למנוע. את כיבוש הארץ - אפשר. אם מסתכלים מנקודת המבט של כלל האנושות - אם הארץ תכבש - ילך העם העברי היושב בציון. במקרה של פצצת גרעינית - ילך העם העברי היושב בציון, בצירוף העם הפלשתיני היושב בציון (נכון שאז יהיה שקט ושלווה לשאר העולם, ושאר העולם יצטרך לחזור ולהתעזק בבעיותיו הוא), עם השלכות על כל האיזור, עם השלכות משנה על כל אגן הים התיכון. הניצולים יגררו הלאה צאצאים מעוותים, וימותו מסרטן כמה שנים לאחר מכן. כמה מיני בעלי חיים יחודיים לחלוטין לארצנו יכחדו אף הם. יקחו הרבה מאוד שנים עד שהארץ תוכל להיות מיושבת שוב. שלא לדבר על מה שיקרה אם זה יהיה מלווה בעוד כמה פצצות במקומות אחרים בעולם. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין כיבוש הארץ (שאותי אישית הכי מפחיד) לבין אסונות אחרים, הוא היסוד הנפשי. כשאני חושבת על כיבוש הארץ אני חושבת מיידית באסוציאציות של שואה. ההיסטוריה היהודית מוכיחה שכששונאיך הבלתי דמוקרטיים שולטים עליך, יכול לקרות הכל - אבל הכל, ובלי זכות ערעור. במקרה של אסון טבע, לנצולים תהיה לפחות אמפתיה, סיוע וכדו'. הם יהיו מסכנים אבל ישויות אוטונומיות בעלות זכויות אנוש בסיסיות. האסון נגמר ועכשיו צריך להתמודד עם נזקיו. במקרה של כיבוש, הרע מכל עוד לפניך, אתה לא יודע מה עוד ינחת עליך מעבר לפינה, והתקוות שהעולם הנאור יתערב, הלא כבר התבדו פעם... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |