|
||||
|
||||
ידידי העליון, הדבר המשעשע במיוחד בכתבי ניטשה הינו שכל אחד מוצא בהם את שחפץ ליבו, החל מהגברת הארית הראשונה אליזבת פורסטר וכלה בדג הלבן ממאה שערים בירושלים - וכנראה שגם הדבר נכון לגבי כבודו, המפרש את ניטשה ואמירותיו בדרכו - או לפחות ברך התבוננותו של האדם המתקרא אלדד-שייב בתופעת ניטשה. כתביו של ניטשה, בניגוד לדיעות מסויימות, הינם ברורים ביותר, וזאת למרות נקיטתו העקבית בדרך האמביוולנטיות; ניטשה מרומם ומפאר את היהודים והיהדות כדי...לחסלם רעיונית מספר דפים מאוחר יותר; ניטשה מבקר ומשפיל את הגרמנים והנצרות, כדי לרוממם ולשבחם כפוטנציאל 'החיה הבלונדית' החביבה מכל. דבר אחד ברור ומובן לקורא חד העין בשפה הגרמנית - ניטשה אינו משאיר כל מרחב תהייה של ממש לרעיונותיו הפנימיים בדבר בעיית המוסריות הכללית לשיטתו, הגם שפוזל ומפלבל הוא עשרות פעמים כמוכה ירח על כל צעד ושעל; גם ברגעיו ההזויים והמטאפוריים העמוקים ביותר נשאר ניטשה נאמן לעצמו, ובכך אולי גדולתו. אך לא מעבר לכך. באשר לחיקויי ניטשה ותורתו הינך צודק לחלוטין - אך שומא עליך לציין כי תופעה זו מאפיינת כללית חוג פילוסופים והוגים ברחבי העולם המערבי האנגלוסאקסי, אשר אינם יורדים לפישרו של הגרמאניזם הקדום בגלגוליו השונים - סובלימאטיביים ובארברים כאחד. בברכה א. מאן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |