בתשובה ליעקב, 03/01/05 15:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרושם שלי הוא שכל עם מגיע להישגים ניכרים רק כאשר הפרטים שבו מבודדים פחות או יותר מזה מזה, ומעורבים בינות לעמים אחרים. ברגע שעוברים מסה קריטית כלשהי של בני אותו לאום, הכל מתחרבש, והלאום הזה לא מצליח להנפיק שום דבר ששווה את הזמן שלנו. ליהודים פשוט היה הכי הרבה זמן במצב הזה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי את שנינתו העתיקה (והדי מגעילה) של מרטין בובר על היהודים כזבל אורגני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצוענים למשל? הפזורה האיטלקית? האירית? הפזורה הערבית (שלא לדבר על הפזורה הערבית הפלשתינאית)? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |