|
||||
|
||||
דוגמאות. 1. רולס נחשב למי שהחזיר לפילוסופיה את המעמד החשוב שלה בתחום הפוליטי, ע"י תפיסת ה"צדק" שלו. עד רולס, אנחנו מדברים על דמוקרטיה או (א) כפונקציה של "כוח", וכמתופעלת ע"י כוח. דהיינו הדמוקרטיה היא ניסיון של יחידים וקבוצות להשיג את מירב הרווחים מהשלטון. הסדרים פוליטיים הם סוג של פשרה שמבוססת על יחסי-כוחות בין קבוצות, או סוג של ריסון סובלני מצד הרוב. המושג המסורתי של "אמנה חברתית" גם הוא מבוסס כוח. או שמתייחסים לדמוקרטיה (ב) כנובעת מתפיסת-טוב (דהיינו, ממוסר ליברלי). הבעיה עם סוג כזה של תפיסה היא שהיא מחייבת להניח מוסר (ליברלי) משותף, וכפיה של המוסר הזה על מי שמחזיק בהשקפות אחרות. רולס מבסס תפיסה פוליטית על רעיון של "צדק" שלא נובע מכוח בלבד, וכן נפרד מה"טוב" – ולכן לא מחייב תפיסת-טוב משותפת. הרעיון הוא שאפשר לדבר על דרכים צודקות להתנהלות מדינית בלי לאחוז בערכים משותפים. גם אם לא תקבל את התוכן של ה"צדק" שמציע רולס, עצם האפשרות ליצור צדק נפרד מטוב היא חדשה. למשל, כל הדיונים על רב-תרבותיות (שרולס, בגדול, לא תומך בה) מתבססת על הרעיון שאפשר לדבר על התנהלות צודקת של המדינה ללא הסתמכות על ערכים משותפים לקבוצות המיעוט (ובודאי ללא הסתמכות על כוח – לקבוצות המיעוט מטבען אין כזה). 2. הרעיון של המצב הראשוני, מסך הבערות וכו' כדרך למצוא מה פירושו של שוויון הוא רעיון מקורי, שעושים בו שימוש רב. 3. רעיון ה"הנמקה הציבורית" שאמנם מקורו בקאנט, אבל רולס פיתח אותו באופן שונה. הוא מהווה את הבסיס לתיאוריות של "דמוקרטיה התדיינותית". 4. רולס מציע הצדקות לתיאוריה סוציאל-דמוקרטית שלא מבוססות על מלחמת מעמדות מרקסיסטית, או על תקשורת המונים מטמטמת וכו'. (יש עוד, אבל אני חייב עוד חמש דקות לצאת). |
|
||||
|
||||
לא יודע, כל השימושים שאני ראיתי עד היום בהגותו של רולס נועדו בעיקר כדי להצדיק מראש את העמדות שהמשתמש החזיק בהן מראש. אחרי הכל, תפיסת הטוב האישית של האדם היא הדרך היחידה שבה אפשר להגיע ממסך הבערות לתפיסה של מה הוא צדק. לפי כך, לפחות עד כמה שאני הצלחתי לחשוב, מסך הבערות אינו אלא עוד וילון שנועד להסתיר את מה שבבסיסו הוא תפיסת הטוב האישית של האדם. |
|
||||
|
||||
אמממ..אבל זה בדיוק מה שרולס עושה. יוצר תפיסת צדק ללא תלות בתפיסת הטוב. ''להצדיק מראש את העמדות שהמשתמש מחזיק בהן'' כבר נוגע יותר לנושא המאמר. מאחר שלא הצלחתי לגבש דעה בעניין (חוץ מזה שהמאמר כתוב בצורה מעולה), אני לא אתייחס. |
|
||||
|
||||
מה שהוא עושה זה יוצר קליפה ריקה שנראית כמו צדק ללא תלות בתפיסת הטוב. כדי למלא אותה בתוכן *כלשהו* חייבים להחזיק בתפיסת טוב כלשהי. כלומר, בקיצור, הוא לא עשה כלום. |
|
||||
|
||||
מה? |
|
||||
|
||||
my thoughts exactly.
|
|
||||
|
||||
לא הבנתי. אתה חולק על רולס או על הצורה שאני מציג אותו? אם אתה חולק על רולס, קטונתי מלהיכנס לקרב הענקים ביניכם. אם אתה חולק על דרך ההצגה שלי - הייתי מעוניין לדעת היכן המחלוקת. |
|
||||
|
||||
אני חולק על הטענה שמישהו אי פעם באמת עשה שימוש ברולס שלא ככיסוי לאמונותיו שלו שנבעו מתפיסת הטוב האישית שלו (של המישהו, לא של רולס). |
|
||||
|
||||
האם אתה חושב שמישהו אי פעם הושפע מדרישות נורמטיביות של תורה פילוסופית? מדוע רולס שונה? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה אמרת במשפט הראשון, ולכן קשה לי לענות על המשפט השני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |