|
||||
|
||||
זה במידה רבה הסבר חלקי למצב שתארתי. הכאריזמה היא תוצאה של תפיסת עולם ושל כושר ביטוי ויכולת שכנוע, יותר מתכונות חיצוניות. מכאן עולה השאלה האם יש תכונות המקרבות אדם לאקדמיה ובה בעת מרחיקות אותו מההנהגה?. האם רוב הפרופסורים נעדרים תכונות של מנהיגים? למה פרופסורים רבים (בכוונה איני מציין שמות) שמלאו תפקידי שרים בישראל ברבות השנים לא הגיעו לשום תפקיד בכיר (שר חוץ, ראש ממשלה). הערה: היו גם כאלו שתיפקודם כשרים ושיקול הדעת שלהם לא הוסיף כבוד לאקדמיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |