|
לגבי קריסת ברית המועצות: כמו לפני פירוק ברה"מ היו פוליטיקאים משני הצדדים שתמכו במדיניות העימות והמלחמה הקרה והיו כאלו שלא. גם אחרי קריסת ברה"מ יש עדיין פוליטיקאים שיקדמו מדיניות עולמית בדלנית (חלק בכיוון הסיני, חלק אחר בכיוון המוסלמי וכמובן יש כאלו שימשיכו ליצור טריז עם הרוסים). כמובן שאסור לשכוח שיש גם סיבות אחרות שאינן פוליטיות ואיני פוסל אותן. אולם תמיכה בישראל (כמו כל דבר כמעט) יכולה להיות כלי ולא מטרה ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו ולא להסתפק באמירות כלליות (ובכך חטאתי גם אני בתגובה הקודמת, למרות שאני מאמין שיש דברים בגו).
אשר לפואד, שוב, אם אתה חוקר במסגרת התיאוריה אזי לכינויי גנאי אין מקום בניתוח שלך, אם אתה מתווכח עם המטא-תיאוריה אזי פואד יכול (אולי) לשמש כדוגמא כנגד טענותינו בדבר רציונליותם של פוליטיקאים. העניין הוא שאתה לא יכול לקפץ קדימה ואחורה בלי להבחין באיזה תחום אתה. ברגע שתחליט על מישור הדיון אזי עליך לשמור על עקביות.
וחוץ מזה, עודד זה עם סגול, ערן זה עם צירה, איך הגעת לפתח?
|
|