בתשובה לערן דרור, 03/07/01 19:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעוד שהאובייקטיביזם היא שיטה פילוסופית עם מספר רב של נקודות חשובות, כתביה של ראנד סובלים משטחיות, וטיפול לא רציני בנושאים בעלי משמעות. מציאות אובייקטיבית כשיטה מטפיזית - יש בזה הגיון, אבל זו טענה שטחית. אחת בעיות הפילוסופיות הרציניות ביותר היא קיומה של מציאות אובייקטבית, וכיצד לתפוס אותה. בעיות של סיבה-תוצאה, האם זהו חלק מהמציאות או פעילות נוספת המתרחשת במוחינו? נושא הקיום האפריורי, כיצד מזהים אופנוע כשידוע שיש סוגים רבים של אופנועים? אין ראנד פישטה את הנושא והתעלמה מ500 שנות פילוסופיה. קאנט, עם כל הבעיתיות של הרעיונות שלו, לפחות התייחס לבעיות של פילוסופים שפעלו לפניו ווידא שהשיטה שלו פותרת את הבעיות. לאין ראנד הייתה גם בעית "תפסת מרובה, לא תפסת". היא אולי פילוסופית, אבל ההתיחסות שלה לנושאים פוליטיים, ובפרט למלחמת וויטנם, היא פשטנית ומגוחכת. (שם לב למאמר ב "קפיטליזם האידאל הלא ידוע") היא גם מצליחה לתעלם בחוסר אלגנטיות בנושאים כמו שוויון הזדמנויות, חינוך, השפעה של הורים על ילדים (כל הגיבורים שלה מנותקים ממשפחתם!), וכדומה. בקיצור, לאובייקטיביסטים החדשים יש עוד עבודה רבה, ומכיוון שראנד אמרה, והם מסכימים, שכל מי שחושב שהיא טועה אינו אובייקטיביסט (בהקדמה של "האינטלקטואלים החדשים"), קשה לאובייקטיביסטים לפתח את השיטה שלהם כי הם שוקעים במריבות של "מי אובייקטיביסט אמיתי". כפי שהפמיניסטיות הבינו שבתוך תנועה אחת יכולות להיות כמה דעות וכיוונים, גם האובייקטיביסטים צריכים להפנים זאת. אמת אולי יש אחת ויחידה, אבל קשה להגיע אליה ללא דיון מעמיק ורציני בכל האפשרויות, וכדי להגיע לדיון מעמיק ורציני, צריך לפעמים לדחות את השיפוט ולהקשיב בסבלנות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |