 |
ובכן, מהי האנלוגיה הנכונה בעולם הספרים לתופעה של בידוד שיר מתוך הדיסק? האם ספר אחד מתוך כלל יצירתו של סופר (רזון)? או פרק אחד מתוך ספר (קלין?) ואולי דווקא סיפור מתוך אוסף סיפורים קצרים? ואולי פסקה מתוך פרק?
ואולי לכל אחד מאלה, האנלוגיה במוזיקה תהיה דווקא בידוד של הפזמון החוזר מתוך השיר? של סולו הגיטרה?
די ברור למה אני חותר: אפשר לפרק ולאחד למעלה ולמטה כמעט ללא גבול. הכל תלוי ביוצר ובמאזין ויהיה נחמד לתת לשני הצדדים האלו להחליט, במין משא ומתן, מהי היחידה האטומית שאותה אפשר/ראוי להוריד. (אולי אולי אפשר לשקול לתת ליוצר אפשרות כפייה, או לפחות וטו - כלומר, אפשרות טכנית למנוע "הורדה" של שיר בודד, כאשר הוא חושב שיש ליצירה מקום רק כאלבום שלם).
אבל שוב, המסגרת של "דיסק" דווקא, קיבוץ שירים בהיקף של בין ארבעים לשמונים דקות, לא הרבה פחות ולא הרבה יותר, אין בו שום דבר מקודש. אני מאמין שהוא נולד מסיבות טכניות בימי הויניל העליזים - אז, אכן, האורך היה הרבה יותר קשיח. בקומפקט דיסק אפשר כבר לשים על דיסק אחד הרבה יותר דקות, וכתוצאה מכך גם הגבולות התגמשו, אבל עדיין יש איזה ציפיה שבאלבום יהיו כמה עשרות דקות של מוזיקה, כלומר מספר מסוים של שירים.
אם האינטרנט מאפשר שחרור ממגבלות כאלה, מה רע?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש