|
האגואיסט הרציונלי אינו משולל מוסר. הוא אינו מסתיר את האגואיזם שלו מכיון שאין ברצונו להעזר ע"י אחרים יותר משברצונו לעזור להם. ודאי שאינו רוצה להיות פרזיט חברתי שמשיג טובות הנאה באמצעות שקר ומרמה. למעשה, אין לך דבר שנוא יותר על האסכולה הפילוסופית הזאת מאשר פרזיטיות.
במובן הזה אכן האוביקטיביזם אכן אינו אגואיזם צרוף. הוא מתיימר (בצדק או לא) להיות אגואיזם מוסרי, כשיחסו לחברה הוא יחס של "לא מדובשך ולא מעוקצך". בטרמינולגיה של דילמת האסיר החוזרת אפשר לומר שטענת היסוד של האוביקטיביזם היא שבמטריצת הרווח-הפסד האמיתית כל הצדדים ירויחו דוקא אם כולם יבחרו לא לשתף פעולה. האיסטרטגיה היא עדיין "tit for tat", או במילים אחרות, איסטרטגיה הוגנת.
בימים שקרוי לימד באונ. ת"א הכרתי אישית מישהו שהלך בדרכו עד הרמה של דרישת תשלום עבור ארוח. משונה, מה שקופי אדם מבינים אינטואיטיבית - פלה את כיני ואפלה את כיניך - לא היה ברור לאותו אדם שהיה רחוק מלהיות טיפש. אני, בכל אופן, הודעתי לו שאין לי ענין בהעברת כספים מכיס לכיס כשאנו מתארחים זה בביתו של זה, והקשרים נותקו.
|
|