|
||||
|
||||
ממש מעניין! תודה. אתחיל מזה שגם אני לא כלכלן כך שמה שאני כותב כאן זה מה שזיכרוני שמר מדברים שקראתי פה ושם. המודל שהצגת נשמע באמת מאוד שונה מהמודלים הכלכליים במערב ונראה שהוא עבד לא רע מאחרי המלחמה עד לפני עשר שנים. כנראה שההתעלמות, החלקית לפחות, מכוחות השוק, גרמה למתן של הלוואות שלא על פי שיקוליים כלכליים נקיים ולכן הצטברו ליפן, יחד עם חסכונות עצומים גם בערך 7000 מילארד דולר חובות מסופקים (אולי היום כבר פחות). בנוסף בגלל הריבית הנמוכה שיש להם הרבה חברות כושלות ממשיכות לחיות על עוד הלוואות זולות ואינן מפנות כוח אדם ומשאבים לחברות בריאות יותר. בשנים האחרונות יש תהליך מתמשך שבנקים יפנים מוכרים חובות שלהם לבנקים אחרים והם מנסים להתמודד עם הבעיות האלו, אבל נראה שהבעיות האלו הן ממש מבניות וחלק מהתרבות היפנית. הסבר אחר ששמעתי בזמנו מהבוס שלי הוא שהקונגלומרטים הענקיים של יפן (כנראה מה שהתכוונת) תמכו אחת בשנייה גם כן לא מתוך שיקולים כלכליים אלא שיקולים אחרים, ועכשיו הם קשורים כל כך אחד עם השני בכישלונות האלו וקשה להם לפתוח את הפלונטר הזה. כלומר אם הבנתי נכון את ההסברים על הכלכלה היפנית אז הבעייה העיקרית שהם צריכים להתמודד איתה היא חשיפה נאמנה של המגנונים הכלכליים שלהם לכוחות השוק הגלובלי. אם נוסיף לכך את הזדקנות האוכלוסיה אז הכלכלה שלהם ניצבת בפני אתגר אמיתי. אני מקווה שהם יצליחו, העושר שלהם עוזר לשאר העולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |