בתשובה לג. שמעון, 02/07/01 13:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בהחלט מעדיף את הקיצור והתמציתיות של קרוי על פני גיבובי המילים האינסופיים של ראנד. אבל על טעם וריח .... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. לדעתי על טעם וריח אפשר גם אפשר להתווכח (אבל על הוויכוח הזה אולי מוטב לדלג עכשיו). ב. על מה שאין צורך להתווכח זה על עובדות: קרוי לא "הרחיב את שיטתה (של ראנד) ולא פיתח אותה" כפי שטענת בפירוש במאמרך אלא בדיוק להפך: הוא סיכם מספר ספרים שכתבה בספר אחד, ולפיכך הוא אכן תמציתי יותר כפי שציינת בתגובתך לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרוי מציין בפירוש בספרו בפרק האחרון את התבססותו על איין ראנד ושולח את הקוראים לקרוא את ספריה לשם הרחבת הידע שלהם בנושאים אוביקטיביסטיים. בין השאר הוא המליץ שם לקרוא אותה במקור ולא בתרגום העברי שסילף לדעתו כמה מדבריה. אבל לטעון שכל מה שהוא עשה היה רק לסכם את דבריה ? לא ולא . הרושם שלי הוא שקרוי יצא לכיוונים שראנד לא התעסקה בהם בצורה שקרוי עסק בהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |