 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מה שקורה כאשר כל מחנה מנסה להרכיב רשימת מועמדים שלא כוללת את יריביו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מדובר בשיטת בחירה שמזמינה נצחון של מי ש(לפחות לכאורה) לא מאיימים על אף אחד. גם כאשר מתקימות בחירות פנימיות בתוך מפלגה אז בשלב הראשון, במה שמכונה לעיתים הפאנל, ח"כים זוטרים יחסית זוכים במקומות הראשונים. רק בשלב השני, בו מתקימות בחירות באופן נפרד למקומות ספציפיים (או לקבוצת מקומות), הרשימה מסתדרת פחות או יותר לפי יחסי הכוחות האמיתיים. יכול להיות שמן הבחינה העקרונית היה עדיף שהשיטה תחייב כל מצביע לדרג את חמשת המועמדים מהבכיר לזוטר (נניח 5 נקודות לבכיר ביותר, נקודה לזוטר), או לחילופין בחירות בנפרד לכל מישרה, כשמי שהפסיד בהתמודדות על תיק הפנים יכול להתמודד שוב על תיק השיכון1 וכן הלאה (מה שמקשה על סגירה של דיל אחד גדול שיחרוץ את כל המינויים (ע"ע "קיר המוות")). אבל זה ברמה העקרונית. ברמת התכלס, לפחות באופן אישי, פינס והרצוג כשרי העבודה הבכירים, נראים לי הרבה יותר מבטיחים מאשר (נניח) פואד וסנה. 1 פתאום הוא יותר בכיר מהתשתיות? עד היום הבנתי שזה הפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת התכלס, אני לא חסיד גדול של (נניח) פואד וסנה. מצד שני, מה בדיוק מבטיח הרצוג? האיש שמה שיש לו ברקורד הקצר שלו (פרט לשם המשפחה) הוא מעורבות עמוקה בעמותות של ברק. אם זאת ההבטחה, אני מעדיף אנשים שברור שכבר לא יקיימו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? כשאני חושב על זה באמת אין לי הרבה דברים להגיד לזכותו של הרצוג. כל מה שאני יכול להגיד הוא שהוא נראה לי פחות מגושם/מביך/דביל מ(נניח) פואד וסנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זאביק לא היה במעצר, הוא היה מגיע ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לוועדה את מי לסדר | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |