|
||||
|
||||
כעיקרון, אני מסכימה איתך. כנראה שבעקבות המסחריות של מערכת הבריאות (ביטוחים שונים, ריבוי מרפאות פרטיות וגידול בשיטות אלטרנטיביות) מצד אחד וההשפעה העצומה לפרסום תקשורתי זמין לכל (קרי - טלוויזיה ורדיו ולא רק עיתונות מדעית המדווחת על שיטות מדעיות חדשות) מצד שני, מביאים לידי כך שחולים רבים לא סומכים על הרופא שלהם שאכן יעניק להם את הטיפול הטוב ביותר שקיים, מיוזמתו. (מה שמביא אותי לחשוב על קשר בין חוסר האמונה ברופא ובין מקרי האלימות נגד רופאים). |
|
||||
|
||||
לא רק. אם עשיתי דוקטורט במדעים מדוייקים, הרי שביליתי באקדמיה מספר שנים דומה לזה שבילו בה הרופאים, וגם רמת הקושי (איכות?) של לימודי בת השוואה לשלהם. אני בהחלט מודע למגבלותי בתחום התמחותי, ולבורותי בתחומים שחורגים ממנו ולו במעט. אני גם יודע שהמצב אצל מרבית חברי אינו שונה באופן מהותי. זה לא (רק) שאנחנו כאלה גרועים, המורכבות מצד אחד וכמויות הידע והמידע מצד שני כה גדולים שפשוט קשה להשתלט עליהם. לכן כשאני מתיעץ עם רופאים, אין לי סיבה מיוחדת לייחס להם וירטואוזיות שהופכת אותם למומחים בתחומם יותר משמורי מומחים בתחומי, והזהירות בה אני מקבל את דעתם בהתאם. לא נראה לי שהמסקנה צריכה להשתנות אם קיבלת את הדוקטורט שלך בתחום אחר (וגם אם יש לך "רק" תואר שני או ראשון, הרופא עדיין לא צריך להתפס כאלהים). |
|
||||
|
||||
ואם אין לך תואר בכלל, אז הוא צריך להתפס כאלוהים? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |