|
||||
|
||||
נו, היתה שם, מתחת לסנה, ארובה קטנה דרכה דלף גז טבעי, והוא זה שבער שם. יש תופעות כאלה, ואם תבקר פעם באגמון שבחולה תוכל לראות במו עיניך הדגמה (למרות שהארובה שם אינה טבעית). |
|
||||
|
||||
הסבר יפה, תודה. עכשיו רק צריך לטפל במקלות שהפכו לנחשים... |
|
||||
|
||||
אתה נטפל לזוטות. כל קוסם חובב יודע לבצע את הטריק הזה, עובדה שאפילו החרטומים הצליחו. |
|
||||
|
||||
ראה הקטע האחרון שבתגובה 211995 |
|
||||
|
||||
התנ"ך הופך למשעמם כל כך! משה מתחיל להצטייר בתור נוכל זול בגרוש, לא בתור מישהו שאלוהים לצידו. |
|
||||
|
||||
מה? על מה אתה מדבר? לא הבנתי. כלומר, לא הבנתי מה מביא אותך לקרוא סיפור ממקור ראשון ולהסיק את ההיפך הגמור מלקחו. תגיד, גם זה קשור לפרוידיאניות שלך? |
|
||||
|
||||
עד היום חשבתי שאלוהים הפך את המקל של משה לנחש, ועוד לנחש ''חזק יותר'' מזה של החרטומים. עכשיו אני רואה שהכל היה תכסיס מחוכם של משה (והפרעונים), ולאלוהים לא היה שום קשר לזה. |
|
||||
|
||||
ואיזה אות הבטיח אלוקים בהתגלותו למשה בסנה, בשכנעו את משה להוציא את בני ישראל ממצרים? |
|
||||
|
||||
מצטער, למדנו את שמות ביסודי. איזה? |
|
||||
|
||||
מתוך: ספר שמות, פרק ג': (ד) וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱ-לֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר: מֹשֶׁה מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי: (ה) וַיֹּאמֶר: אַל תִּקְרַב הֲלֹם, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: (ו) וַיֹּאמֶר: אָנֹכִי אֱ-לֹהֵי אָבִיךָ, אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם, אֱ-לֹהֵי יִצְחָק, וֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב, וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱ-לֹהִים: (ז) וַיֹּאמֶר ה': רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו: (ח) וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: (ט) וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם: (י) וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: (יא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים: מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם?: (יב) וַיֹּאמֶר: כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ *וְזֶה לְּךָ הָאוֹת* כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱ-לֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה: ספר שמות, פרק ד': א) וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה': (ב) וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה': מַה זֶּה בְיָדֶךָ? וַיֹּאמֶר: מַטֶּה: (ג) וַיֹּאמֶר: הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ, וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו: (ד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ, וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ: (ה) לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתָם אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם, אֱ-לֹהֵי יִצְחָק, וֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב: (ו) וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג: (ז) וַיֹּאמֶר: הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ, וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ: (ח) וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל *הָאֹת* הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל *הָאֹת* הָאַחֲרוֹן: (ט) וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי *הָאֹתוֹת* הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם... |
|
||||
|
||||
מעניין. כאן, אם הבנתי נכון, אלוהים עושה שני דברים שלא כדרך הטבע: גם הופך את המקל של משה לנחש (שכן אין לחשוב במשה שהתהלך עם נחש במקום מקל עד אז, מה גם שאם הוא החזיק נחש קשה להניח שהיה מתרשם אם אלוהים היה "הופך" אותו לנחש) וגם הופך את משה למצורע ומרפא אותו תוך שניות. אלו אינם דברים טבעיים במיוחד, אפילו לא טבעיים עם תזמון משונה. |
|
||||
|
||||
הקטע עם הצרעת נראה כמו תגובה אלרגית. |
|
||||
|
||||
בפסוק ו' נשמטה האות ב' לפני המופע הראשון של התיבה ''ידו''. זה מסביר הכל. |
|
||||
|
||||
מה נראה לך שאם אתה סוטה מין (סליחה על הביטוי) אז כולם כמוך?! |
|
||||
|
||||
ידיד שלי שחוקר כתות וקבוצות טוען שרבים מה''חוזרים בתשובה'' לקבוצות שיש בהן רגולציה והצנעה של המין הם א-מיניים או סובלים מבעיות בתיפקוד המיני או מדימוי עצמי נמוך במיוחד שאינו מאפשר להם לקיים מערכות יחסים אלא בדרך של ''כפיה מלמעלה'' כגון שידוך וציפיה חברתית להבאת ילדים לעולם. זה לעניין סוטי המין. |
|
||||
|
||||
שאני אבין. את(ה) מציע לדובי לחזור בתשובה? |
|
||||
|
||||
חלילה וחס. גם אם אני לדבריו מיזנטרופית, לא הייתי מאחלת לו סבל שכזה. |
|
||||
|
||||
למה, אתה טוען שיש לי קשיים לקיים מערכות יחסים שלא בדרך של כפייה מלמעלה? |
|
||||
|
||||
שאני אטען?! רק שמעתי שאתה מתחתן וחשבתי שאלו עינינים שראוי לברר לפני החתונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |