|
א. בקפריסין (ודרך אגב, גם במדינות האם - יוון וטורקיה) בוצעו חילופי אוכלוסין מסיביים (למעשה טרנספר הדדי בהסכם) שהפחיתו את החיכוך בין האוכלוסיות השונות. ב. גם יוון וגם טורקיה הן דמוקרטיות (ברמה כזו או אחרת). בדמוקרטיה יש לשלטון אינטרס ברור למנוע מלחמה, או לפחות לצמצמה למינימום ההכרחי, לעומת דיקטטורה שבה יש לשלטון אינטרס ברור לשמור ואף להסלים מצב של מלחמה. לפי הידוע לי, מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות דמוקרטיות. באף מדינה ערבית אין דמוקרטיה (וכפי שכבר כתבתי, עיראק היום מהווה מקרה מבחן שישנה את תמונת המצב). ג. בקפריסין אף שטח לא "הוחזר". נהפוך הוא - הסכסוך הטריטוריאלי עדיין קיים, רק שהוא על אש קטנה ואינו מלווה באלימות. אצלנו לעומת זאת הסכסוך אינו טריטוריאלי אלא קיומי (זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית בלב המזרח התיכון הערבי מוסלמי). המלחמה הנוכחית פרצה על "זכות השיבה" ולא על העברה של שטח כזה או אחר מסטטוס "שטח B" ל"שטח A".
|
|