![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אין לי מושג, אבל בעיני זה מאפשר פרנסה מכובדת לאנשים שאחרת היו נזקקים. אפשר לראות בזה תרומה של המעמד שמרשה לעצמו לשתות ממיכלים קטנים למעמד שמתחתיו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסכים בהחלט. אם היה מיכלון קטן מוצב לצורך זה בחדר האשפה של הבניין שלי, הייתי תורם אליו ברצון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
א. אני מסכים, ומכאן הסיפא של דברי. ב. עדיין לא ברור לי למה עדיף להגביל את העניין רק למיכלים קטנים, מה שצמצמם את ערכו ה*סביבתי* של החוק למשהו די זניח. הרי יש לנו סיכוי לחוק שיוצר מצב של זה זוכה וזה אינו חסר1 - מי שהכסף קריטי לו, יוכל להחזיר את הבקבוקים ולקבל את כספו חזרה, ומי שהכסף לא קריטי לו, מגדיל את ה"תרומה" למעמד שמתחתיו. 1 אני די בטוח שזה לא הנוסח המקורי של הביטוי, אבל אין לי כוח לבדוק. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן, ויורחב החוק למיכלי שתיה מכל גודל ויפה שעה אחת קודם. (המשפט הוא ''זה נהנה וזה לא חסר'') |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |