|
צריך לזכור שבני בגין לא רץ לבד - היו איתו גם גנדי (שהביא שני מנדטים מהבית) ו"תקומה", שהיא פלג ימני של המפד"ל. בחירה באיחוד הלאומי בבחירות ההן הייתה יכולה להתפרש כהרבה יותר ימנית ממה שבגין, אולי, התכוון, ואפשר לתלות את מספר המצביעים הנמוך בכך. כדאי גם לציין שבכך שבגין פרש אחרי מערכת בחירות אחת הוא מנע אפשרות שהמפלגה שלו תגדל ותתפתח. שינוי קיבלה, בבחירות 99', רק שישה מנדטים, וגדלה ל-15 תוך מערכת בחירות אחת. ש"ס התחילה מארבעה מנדטים וגדלה עד לשיא של 17. גם חרות (המקורית) לא בדיוק התחילה מ-40 מנדטים, והגיעה בשיאה ל-48 (אם אני לא טועה). בקיצור, מערכת אחת היא לא מספיקה, והנטישה של בגין, והפקרת המפלגה שלו בידי גנדי (ואח"כ ליברמן) הופכת אותה לדוגמא בעייתית. אנשים לא משנים הרגלי הצבעה כל-כך מהר, ומצביעי ליכוד ועבודה מסורתיים, על אחת כמה וכמה.
|
|