 |
|
 |
||
|
||||
 |
אורי פז, אחי, המשימה שנטלת על עצמך מעוררת הערכה, בהיותה הראוית, ורחמים, בהיותה סזיפית. נכנסת לגוב האריות ממש – מאורתם של שמאלנים, חילוניים וכופרים גמורים ואתה מנסה לנטוע בליבם אמונה. אלא שבטעות אתה מנסה לבצע את משימתך דרך המח – באמצעות טיעונם שכלתניים ומלות ההגיון. משל למה הדבר דומה, לאדם שהחליט לחצות את מדבר סיני לרוחבו והוא מתישב בדוגית בפאתי המדבר ומנסה לדחוף את עצמו במשוט במעלה הדיונות ובמורדות הטרשים. הרי אם לא יבוא המשיח (או המבול הבא) במהרה, יפח ידידינו את נשמתו לפני שיעבור את הגבעה הראשונה. לאדם כזה הייתי מציע להשתמש בג'יפ או בגמל או חמור לפחות. אפילו הליכה על רגליו שלו עדיפה. אבל דוגית?! במדבר?! אינני יודע איזה כלים להציע לך כדי להכניס אמונה בליבם של כופרים (מלבד כליאה בחידר ושטיפת מח מינקות – מה שלא עומד כאן לרשותך). אבל ברור שציטוטים חכמים וטיעונים המשודרים למחם, כל עוד הם כופרים בליבם בעיקר, לא יוכלו להזיזם מדעתם יותר מאשר יכול משוט להזיז דוגית במדבר. אם היינו מקבלים, בליבינו, את אמונתך הבסיסית, שההלכה ניתנה מה' וכל תכליתינו בעולם היא לקיים את מצוותיו, לא הייתה לך בעיה לחצות את המדבר. מייד היינו מקבלים גם שמירת כשרות ושבת וקידוש שם ה' בעולם וממילא את תרי"ג מצוות גם. אבל אתה מנסה לשכנע אותנו בהגיון לקבל את המצוות, כשצריך להיות ברור לך שבאמונה הבסיסית אנחנו כופרים. זו משימה חסרת תכלית ובילתי אפשרית. אני נזכר במעורפל בראיון עם ישעיהו לייבוביץ' שאחרי שהעלה את "עבודת הבורא" כערך נעלה, שאלה אותו המראינת (צעירה פוחזת) "אז מה, כל אחד צריך לעבוד את הבורא?". על זה השיב לייבוביץ' בשפתו הבוטה: "מה זה צריך? להשתין צריך. את כל השאר אנחנו בוחרים לעשות" (אני מצטט מהזיכרון). ובכן, אתה בחרת ב"עבודת הבורא" כערך נעלה ואני לא. הנסיון לשכנע אותי לשמור כשרות או שבת ("לא להתבולל"), כל עוד זה המצב, הוא לא הוגן וגם ביטול תורה ממש מצדך. מה שנשאר לברר הוא אם ואיך, עד שיבוא המשיח ואחד משנינו ישנה את בחירתו, אנחנו יכולים לחיות ביחד כעם אחד במדינה יהודית ודמוקרטית. --------- יש עוד אי הבנה שחוזרת ועולה בתגובותיך והיא נוגעת לרקע האתני המשותף שהוא, לדעתי, הבסיס להיותנו עם (יחד עם הסברה שאנחנו נצרים לאותו אילן יוחסין). למרות שאינני שומר כשרות ושבת אני מקיים סדר פסח, חוגג את ראש השנה, מדליק חנוכיה ו"צם ביום כיפור לפחות עד הצהרים". למרות שמקורם של מינהגים אלו בדת שבה אתה מאמין, אין בהם, מבחינתי, שום קשר לעבודת הבורא. אני מקיים את המנהגים הללו מאותה סיבה שאני אוהב את מאכליה של סבתי וגם חומוס ופלאפל ומאותה סיבה שאני חוגג את יום העצמאות ומעדיף לדבר עברית. אלו הרגלים ומנהגים אתניים שהתפתחו בגלל הסביבה שבה נולדתי וגדלתי. אל לך להתלות בהן כאילו מצאת זיק של אמונה אצל החילוני החרד. אין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והניסיון לנהל אינטראקציה על בסיס הגיון עם אדם שכולו דוגמה דתית הוא ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... מועד לכשלון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרומז משהו לגבי התשובה לשאלת דו-הקיום בין החרדים לשאר החברה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הרמז חד, קשה ועצוב. אבל, כאן לא בהגיון אלא בלב, אני מסרב להרים ידיים. מאחר שמצאנו חרדי אמיץ שבא למאורת הכופרים ומנסה, כנראה בכנות, להושיט יד ולחצות את המדבר שבין שתי הקהילות, אני רוצה לעזור לו. הצעד הראשון הוא, לדעתי, להאיר את עיניו בנוגע לכלים בהם הוא משתמש. אבל אני פתוח להצעות אחרות גם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסמך ההטפה המגמתי הזה פורסם במסגרת המדור האיילי הסטוריה ותרבות ולכן אני חושבת שזה יהיה נכון לבדוק את ההסטוריה של המטיף העז (עז מצח, לא עזוז) שכתב אותו. ראשית אני לא רואה בנו קבוצה של כופרות וכופרים כי אלה מושגים דתיים שמטרתם להעמיד את מי שאיננו חובר לאמונתם בצד השלילי והרע של החברה, מושא למאמץ לשנות את דעתם, מאבק שבו לא בוחלים כמעט בשום אמצעים, וראה את כל ההסטוריה הדתית בכל העולם. שנית אני לא רואה איפה ראית השטת יד כנה. בכל התגובות הבוטות והגסות שהמטיף השחצן הצליח לפזר ברחבי האייל בחדשים האחרונים לא ניכר אפילו אפס פסיק קצהו של כנות. אני רושמת כנות כי כנות פרושה פתיחות, הקשבה בכבוד, ויציאה מתוך בסיס של אפשרות שכנוע הדדית. זאת אומרת במקום התחפרות דוגמטית ויריקות בפרצופי המגיבים השונים כאן, שחלקם אפילו דתיים, הייתי מצפה לשיח תרבותי נינוח בלי ירדה למעמקי הביוב בו התמחה הכותב הלא נכבד שלפננו. אני כותבת את זה בצער כנה כי הרבה מגיבים נסו להאיר לפניו את דרך הישר אבל יצרו הדתי האטום גובר עליו פעם אחרי פעם. כולו נופת צופים שפתיים יישק, התחטאות תמימה כביכול שנודף ממנה ריח רע של התחסדות והתנשאות. דוגמה אחרונה להתחסדות הזו זה כרכורי מה יפית שלו כשהוא נסה להתחכם עם הברל'ה שלו. דוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאת מאוד כועסת. ואם כל מה שאת אומרת על הכותב נכון, הוא לא נראה לי הצדקה מספקת לקיב קייבה. לגבי המונח "כופרים/ות" נכון שהקונוטציה שהחרדים נותנים לו היא שלילית אבל אני "כופר בגאווה" בבסיס האמונה הדתית. האמת היא שההסטוריה של הכותב באייל, זו הידועה לי, מוגבלת לשניים שלושה דיונים אחרונים. גם אני מוצא בה דוגמטיות, התחסדות והתנשאות, אבל אינני מופתע כשאלו באים מאדם חרדי. אחרי הכל, אם היה מגיע לכאן דתי כמו אברום בורג זה לא היה חוכמה גדולה. בסופו של דבר, החרדי הזה כאן ומדבר איתנו. ועל זה לבד, לדעתי, מגיע לו קרדיט והכנסת אורחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה במחשבה שנייה אין סיבה להיות כאלה פסימיים. מדובר כאן בבירור באדם מלא בכעס ומרירות שמתעב חילונים ואת דרך החיים החילונית, ומאבד שליטה על עצמו בכל פעם שהוא נחשף למחשבה חילונית המנוגדת לשלו. הוא בא לכאן לפרוק את המטענים האישיים שלו, וכל ניסיון להידברות איתו נידון מראש לכישלון. אבל השאלה היא אם הכותב מייצג את הציבור החרדי נאמנה, ובעניין זה אני סקפטי מאוד. ההתרשמות שלי לגבי המגזר החרדי, בין השאר גם על סמך מעט היכרויות אישיות, שמדובר בגרעין פונדמנטליסטי בעל שאיפות מיסיונריות ופוליטיות, ורוב שקט שמסוגל בהחלט לקיים את אורח חייו במקביל לשאר החברה הישראלית ובאופן שיוויוני (כמו עוד כמה מגזרים בעייתיים שאנחנו מכירים). בקיצור דעתי היא שאם אתה באמת מעוניין לחפש ערוצי הידברות תבורך, ואל תיתן למקרה הספציפי הזה לדכא אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש פסימיים. הרי כולנו מאמינים בביאת המשיח :). זה שהגיע לכאן אחד ש"מתעב חילונים ואת דרך החיים החילונית" זה אחלה! אלה האנשים אתם עלינו להגיע להדברות (מי אמר "שלום עושים עם יריבים"?) אני אשמח אם אורי פז יענה על השאלות שלי אבל בינתיים אפשר לנסות ולנחש. למה לדעתך הוא הגיע לכאן? באמת הייתה לו תקווה להחזיר איילים בתשובה? הוא סתם רוצה לפגוע באנשים ולהכעיס אותם (ראה שני למעלה)? הרי יש מקומות יותר אוהדים בהם הוא יכול לפרוק את מטעניו. אני עדיין מקווה שאפשר לדבר איתו בגובה העיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי, אבל גישת ''שלום עושים עם אויבים'' תמיד נשמעה לי טיפשית. אם שלום עושים עם אויבים, אני מציע שנכניס את מרואן ברגותי ואפי איתם לחדר סגור עד שיעלה עשן. מה שיקרה, כנראה, הוא שיעלה עשן, אבל מהסיבות הלא נכונות. שלום עושים הצדדים המתונים יותר שבין האויבים, אחרת אי אפשר להגיע לשלום של ממש (ולפעמים עושים שלום עם צד אחד רק אחרי שמחצו אותו, ולא תמיד זה גורם לו לפתח רגשות שנאה ונקם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מקבל את הצעתך להכניס את אפי איתם ומרואן ברגותי לחדר אחד. ולא ממש אכפת לי מה הסיבה שזה יעל עשן :). גם את אורי פז ושכמותו היה יותר קל, מבחינתי, להכניס לאותו חדר ולסיים בזה את העניין. אני מניח שהוא היה שמח לעשות אותו הדבר איתי. אבל, זה לא נראה לי אפשרי יותר משאפשר להחזיר אותי בתשובה או אותו בשאלה. מה נשאר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נשאר? לחפש אנשים שאפשר לדבר איתם ברצינות, להבדיל מאורי. אם אין כאלו, כנראה שאין טעם לנסות ולדבר איתם. לא תמיד אפשר לדבר עם כולם, ולא תמיד היתרון שבדיבור עם כולם עולה על הנזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי כבר אמר את דעתי בנושא, ונשארה לי רק הסייפא של מה שתיכננתי לומר: לך על זה. הוא כאן. אתה כאן. נסה לדבר איתו. רוב המגיבים האחרים לא יתערבו, ולא נענים לנסיון שלך לשכנע אותם להתערב מהסיבה הפשוטה שהם מיצו את הרצון שלהם לשוחח עם האדון. עמך הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה. אני לא דורש כלום מהאחרים, בטח לא אחרי שהם כבר ניסו. מה, לא מגיע לי לנסות גם? חוץ מזה, אני מתחיל לחשוש שאורי פז לא רוצה לדבר איתי. אני לא לוקח את זה אישית. הוא בטח הגיע למסקנה שזה ביטול תורה. לפחות במצווה הזו זכיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לדברי ליבוביץ', כיצד ניתן לבחור בעשיית מעשה מסוים אם אינך מודע דיו לקיומו? בחלל ריק זה נכנס מאמרי, חלל השכל. ואני לא מבין למה הניסיון לשכנע בני אדם אחרים ושונים בדרך השכל ובשפתם שלהם בדבר האמת שלך – אינו הוגן? מה, רק לכלי התשקורת הישראלית (עיתונות, ספרות, תיאטרון וקולנוע) מותר לשטוף את המוח על דרך החילון? רק לכיוון זה, הוגן לנסות לשכנע את הצד השני של המתרס?! אח"כ עוד מעיזים לשאול כיצד נוכל לחיות ביחד באותה מדינה כעם אחד ומאוחד... אם לא נוכל לנסות לשכנע האחד את השני בצדקת דבריו – הכיצד נוכל לחיות בשלום זה עם זה?! (הדברים אמורים כלפי שני צדי המתרס, רק שכאמור, קיימת אפליה לטובת צד אחד, צידו של הרוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה. אני לא בטוח שהבנתי. אתה סבור שאני וחילונים אחרים, לא מודעים דיינו לאי-האמונה שלנו? אני לא מדבר על בחירה במעשים אלא על בחירה בערכים שמהם נובעים (בהכרח) מעשים. מה שנסיתי להסביר הוא, שאם אתה רוצה לגרום לי לשנות את בחירתי הערכית (*להאמין* שאנחנו עבדי השם) אז אין טעם להשתמש בשכל. ואם תצליח ל"שכנע" אותי באמצעות השכל להתנהג (נגיד לשמור שבת) כמי שמאמין למרות שאינני מאמין, אז לכל היותר תטעה אותי - ו*זה* יהיה לא הוגן (ממש כשם שלא יהיה זה הוגן מצידי לשכנע אותך לחלל שבת ביודעי שאתה מאמין שעליך לעבוד את ה' וזו מצוותו). זה לא שאסור לך לדבר. להפך. אבל אני כמעט משוכנע שגם אתה מבין שאין טיעונים שכלתניים לאמונה. אתה מאמין כי אתה מאמין או לפי ליבוביץ' אתה מאמין כי אתה בוחר להאמין. גם אני (או גדולם וחכמים ממני) לא יכול לשכנע אותך בהגיון לחדול מלהאמין. אם את זה אתה מבין ומקבל, זהו הבסיס המשותף היחיד שלנו. ואז אני מעיז לשאול איך אנחנו יכולים לחיות ביחד למרות (או אולי בגלל) שאני מבין שאתה מאמין ואתה מבין שאינני מאמין. ---- עשה טובה, לצורך הדייון, עזוב את התקשורת הישראלית. גם אני לא מת עליה (מסיבות אחרות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |