|
||||
|
||||
מאמר מעניין ובהחלט לוחץ על תהיותי מהם הקריטריונים ליצירת אומנות טובה או מחורבנת, תרתי משמע במיקרה הזה.. היום התלוננתי למישהו שאני לא יכולה לכתוב שירים נאיביים כי זה ממש לא הבון טון של כתיבת השירה היום ותהיתי מדוע זה לגיטימי לצייר ציורים נאיביים אבל לא לכתוב שירים נאיביים. נדמה לי שבציור יש חופש גדול יותר לאמן מאשר בשירה. לגבי נושא הדיון, חרא בקופסאות אינו אומנות גם אם מצהירים כך גדולי הידענים למיניהם, זה בסך הכל גימיק מסריח למדי, אין לי בעיה להסתכל להם בעיניים ולהצהיר שהמלך עירום. |
|
||||
|
||||
"עירום" זה טיפה חזק מדי, אבל ללא ספק האמן הזה נתפס עם המכנסיים למטה. (אבל למה השורות הקצרות?) |
|
||||
|
||||
כי היא משוררת |
|
||||
|
||||
נקרא לזה הרגל מגונה, אבל עכשיו אני תוהה על השוטה שאינו זוכר כלל.. |
|
||||
|
||||
מסתבר שהוא זוכר דווקא. אתה האייל המתלהב? תודה לך על תגובתך לשירי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |