 |
כשיצחק מרדכי השתחרר הוא עשה סיבוב בעבודה, ושם הציעו לו שורה אחרונה ביציע. אחר כך הוא הלך לנתניהו ושם הציעו לו להיות שר ביטחון, והוא בחר במשרה היותר מכובדת. יוסי פלד התחיל בליכוד אבל לא קיבל מנתניהו מה שציפה לקבל ממנו והלך לעבודה. מופז צנח ישר מהצבא למשרת שר הביטחון. לו היו זורקים אותו מהליכוד ומקבלים אותו בזרועות פתוחות בעבודה כוללת הצעת עבודה מכובדת, הוא היה רץ לשם ללא שום בעייה. אין לי שום ספק בכך. שרון התחיל את דרכו הפוליטית כשהקים את שלומציון, שלא הייתה מזוהה כלל כמפלגה ימנית, והוא הציע אפילו ליוסי שריד להצטרף אליו. שלומציון לא העלתה אותו לשורות הראשונות והוא חיפש מקום אחר שיקלוט אותו, והקים את מחל והליכוד, ושם בצלו של בגין באה לידי ביטוי יכולתו המעשית בהקמת התיישבות. אבל מלחמת לבנון והתדמית שבנה לו השמאל עצרה את התקדמותו ובהגיעו לחלק האחרון בחייו העמיד לעצמו מטרה להיות יקיר השמאל ששולט אצלנו במערכות המשפט והתקשורת, כדי לסלק את הסתימה. להצטרף לשמאל ? פרס ירשה לו להיות שם מעליו ? הגזמת.
למרות כל מה שכתבתי עליו, האיש הזה בעל יכולות ביצועיות בלתי רגילות, ומה שעשה לאחרונה בדחפו את ההתנתקות ובהצלחתו להכניע ממש לבדו את כל הסובבים אותו, כשהצלחתו היא בעיקר פרי של עקשות ונחישות ולא דווקא של מהלכים מי יודע מה חכמים, הוא מעל ומעבר למה שיכולתי לתאר לעצמי. כנראה שעם דבקות במטרה, ובחירת מטרה שבה תומכת האופוזיציה, כשהמתנגדים הם סמרטוטי הליכוד, אפשר להגיע רחוק. איני מעלה בדעתי שום אישיות פוליטית לא בשמאל ולא בימין שהייתה מצליחה להוביל מהלך כזה.
|
 |