בתשובה לרוני, 29/06/01 21:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למעשה, הדעה הרווחת כיום היא שבני אדם כמעט לא צדו במשך תקופה ארוכה - אנחנו חלשים מידי. עד לפיתוח של כלי אבן לציד (די חדש, יחסית), בני האדם היו אוכלי נבלות (תוך ניצול יכולתנו לשבור עצמות כדי להגיע אל לשדן, למשל). הבעיה היא שכל המחקרים הללו בודקים את המוח המפותח. ואם הטענה היא שהדיפרנציאציה נעשית בשנות הילדות - הרי שהמחקרים לא שוללים זאת. אפשר, כמובן, להעלות על הדעת ניסויים אפשריים. יש, לצערנו, מקרים של בנים שמגודלים ע"י הוריהם כבנות לכל דבר. אפשר לבדוק כיצד התפתח מוחו של ילד כזה, שההתנייה החברתית כלפיו הייתה כשל אישה. אם מוחו התפתח כפי שמתפתחים בד"כ מוחותיהם של גברים, אזי יש נטייה גדולה יותר לכיוון הטבע, ואם התפתח כמו אצל נשים, אזי יש נטייה גדולה יותר לכיוון הסביבה. מדוע גברים נדרשים להתמצא בשטחים נרחבים? ילדים מעודדים לשחק משחקי ספורט - כדורגל, כדורסל, בייסבול. כל אלו מחייבים התמצאות טובה בשטחים גדולים ובסביבה משתנה במהירות, מחייבים הערכה מדוייקת של מרחק (כדי לקלוע כדור לסל) ושל מהירות (כדי לפגוע עם המחבט בכדור), ועוד תכונות "גבריות". ילדות, לעומת זאת, מעודדות להפגש זו עם זו למפגשים בהם אין להן מה לעשות *אלא* לתקשר זו עם זו, וכך מתפתחת לה יכולת התקשורת הגבוהה (זה בכלל בהנחה שלנשים באמת יש יכולת תקשורת גבוהה יותר משל גברים, דבר שלי אישית נראה תמוה, אבל לא חשוב). Xslf כאן היא דוגמא טובה לבחורה שלפי טענתה גדלה, פחות או יותר, כמו בן - שיחקה משחקי ספורט עם בנים, ולא העבירה את ילדותה במסיבות תה עם הבובות שלה. על כן, התפתחו אצלה יותר כישורים "גבריים" לכאורה (אם כי, כפי שביכולתנו לראות, אין לה חסרים בתחום התקשורת...). אגב, רק עכשיו שמתי לב שאת בחורה. יתכן שבתגובות קודמות פניתי אליך כאל בן. אם כן, סליחה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |