|
||||
|
||||
ה*הרגשה* שאנחנו עם נבחר תרמה ודאי את תרומתה הצנועה ליחסם של הגויים אלינו. לא שיש בכך משום הצדקה כלשהי, אבל כשמישהו מסתובב בעולם עם ה"ידיעה" שיש לו יתרון מולד על האחרים, ושהוא בעל איזה "ניצוץ" מיוחד ונשמה מיוחדת, שהוא במדרגה אחת מעל לשאר הבריות ושכל האחרים עוד עומדים להכיר בזה ביום מן הימים, זאת קרקע נוחה לשנאת הזר לנבוט עליה ולהצמיח את התופעות המזעזעות של האנטישמיות. אתה יכול לקלל אותי מכאן ועד הודעה חדשה, אבל אם הגזענות שלך מאפיינת את היהדות, כי אז יש לנו חלק מהאשמה בהיסטוריה שלנו. קראתי אדמו"ר מכובד שטוען במלוא השכנוע שעמוק בלב הנוצרים יודעים שהאמונה הנכונה היא היהדות. אם הייתי נוצרי אדוק זה בטוח היה מקפיץ לי את הפיוז. למען האמת זה מקפיץ לי את הפיוז אפילו בלי התנאי הזה. |
|
||||
|
||||
ההיסטוריון האנגלי פול ג'ונסון, פותח את ספרו רב-המכר "תולדות היהודים" בשאלה כבדת משקל: "היהודים", הוא כותב, "יצרו לעצמם זהות מוגדרת ונפרדת, והקדימו בכך כמעט את כל יתר העמים המתקיימים עד היום. הם שמרו על זהותם למרות קשיים נוראים עד ימינו אלה. מה מקורו של כוח סבל יוצא דופן זה? מהו כוחו המיוחד של הרעיון הבוער בעצמותיהם, שגרם לבידולם של היהודים ולליכודם?". אכן, היטיב ג'ונסון לנסח את השאלה. היהודים הם עם המוגדר באמצעות רעיון, למעשה, באמצעות אמונה. היא שעזרה להם להתגבר על אובדן כל המרכיבים המהווים בדרך כלל בסיס לקיומו של עם: האדמה, הריבונות, בית המקדש, הכהונה, ואף תרבות ושפת חולין משותפת. מהמאה הראשונה עד למאה התשע-עשרה, מנושלים מכול, מפוזרים בין שלל תרבויות – שמרו היהודים למרות הכול על מאפייניהם כעם. לא הם ולא שכניהם הטילו בכך ספק. הם היו עם שרעיון אחד בער בעצמותיהם ושימר אותם: הרעיון, פשוט מאוד, שהם עם נבדל, עם שנבחר לייעוד מיוחד. אין שום מסתורין באשר לתוכן הרעיון הזה. לאחר שחילק א-לוהים, בורא העולם, את בני האדם לעמים רבים, בחר במשפחה מורחבת אחת שתהיה לו עדות. המשפחה נועדה לקיים את בריתו; אורח חייה יגלם את רצונו; גורלה ישקף את אמונתם של בניה, וההיסטוריה עצמה תהווה עדות חיה לברית הניצחת שנכרתה עמם. רעיון זה, על עקרונותיו וההוראות הנובעות ממנו, נכלל במסמך, ולא סתם מסמך, אלא חוקת הברית, דברי הא-לוהים שהעם קיבל עליו כמסגרת החוקים שקיומם יהיה ייעודו – התורה. המסורת היהודית קובעת שבמעמד הר סיני נכרתה ברית שבה התחייב העם לשמור את חוקי התורה, וא-לוהים הבטיח להגן על עמו בארצו ולשומרו מכליה בגולה. נצחיותו של א-לוהים הבטיחה את נצחיות הברית, ומכאן את נצחיותו של עם ישראל. |
|
||||
|
||||
אתה שב ומראה באותו ובמופתים את מה שאמרתי מלכתחילה, בהציגך שוב ושוב עמדה מתנשאת ומעוררת אנטגוניזם. |
|
||||
|
||||
ואתה חושב שהיהודים המציאו את מעמדם ההיסטורי? נו, תמשיך לחלום את החלומות באספמיה שלך שהאדם המציא את האליל וכו'. אמת: שנאת האנטישמיות נובעת מקנאה במעמדנו בעיני א-לוהים חיים. ויש שכתוב להם על השלט שמאחורי העגלה: "ימותו הקנאים", כשמקדימה לה מתנוסס הסמל של מרצדס. (-: |
|
||||
|
||||
אה, אתה שוכח שהמיסיונריות הנוצרית חוטאת בלא פחות יוהרה: היא מניחה שבלב כל אדם טמון הזרע שיתפתח ויצמח לכדי הכרה ואהבת ישו. מיסיונר אמיתי יעמיד פנים שהוא החבר הכי טוב שלך, ימשיך להתפלל בשבילך, וגם יודיע לך את זה, אפילו אם תצרח בכיכר העיר שאמא של ישו היתה (#&$*^(%). ובמילים אחרות: נכון שלא יפה ולא משתלם להתנשא על ילדים אחרים, אבל הילד הכי חזק בכיתה מצליח בזה בלי בעיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |