בתשובה לראובן, 08/12/04 16:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מותר- זאת זכות לגיטימית להיות עצבנית עוד לפני שהם עשו משהו. בין השאר אני גם אמא בעלת ראיית העתיד. חבל לבזבז עצבים טובים רק בגלל שבאותו רגע ''הם לא עשו משהו המצדיק זאת'' - הם עוד יעשו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כדברי (מחצית מ)הפתגם: אם אתה לא יודע למה, היא כבר תדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקה התשעים - לפני שאני מתוייקת לדראון עולם כאמא עצבנית המטווחת את ילדיה ברגע בו הם חוזרים לביתם ומהקדמת את פניהם בצעקות אימים, בואו נרגע מצטייד מעט בחוש הומור ונעמיד דברים על דיוקם - כל אמא מכירה את הסיטואציה בה היא פונה לילדיה היקרים בחיוך ובנועם, מפנה להם את תשומת ליבה ומתעניינת באמת ובתמים בחייהם ובמעשיהם. כל אמא (ובייחוד אלו המגדלות ילדים בגיל העשרה) זוכה ליותר מפעם אחת למבטים חשדניים "הנה זאת שוב מחטטת לי בחיים ומה בעצם את רוצה ממני, עבר עלי יום קשה אני רוצה קצת שקט". תשומת לב מצד ההורים היא דבר טוב ומועיל, אבל מרוב הלחץ הקיים בימינו להיות הורים טובים ומסורים, ישנם אלו שאינם מניחים לילדיהם לרגע. הורים - הזניחו מעט את ילדיכם - הם יכירו לכם טובה על כך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל. אומר יותר מזאת: הורים- חנכו את ילדיכם שלא *כל* מה שאתם עושים הוא מעניין. מותר להורים גם לשעמם- זה מדרבן את הילדים למשחק עצמאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ובהמשך לכך - בני הצעיר (בן 8) מתלונן לעיתים תכופות על כך שמשעמם לו, והוא דורש מאיתנו לבדר אותו. זה בסדר מצידי (וגם מצד אביו) להקדיש לו תשומת, אבל הוא צריך גם ללמוד להעסיק את עצמו. בחיי, זו תופעה של החיים העכשוויים. הורים רושמים את ילדיהם בקדחתנות לחוגים שונים ומשונים העיקר להעסיק את הילד (האם אין כאן הזנחה מוסווית? הילד רץ מחוג לחוג ואני לא צריך לעשות כלום חוץ מלהיות הנהג התורן). מה הפחד הגדול מלהיות קצת משועמם? בצעירותי שהיתה לפני מספר שנים רב אך לא רב מדי, העסקנו את עצמנו בקלות - ממשחקים בחוץ (לפני דור המחשבים) ועד לקריאת ספרים, ולפעמים גם השתעממנו ולא עשינו כלום - ובא לציון גואל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |