|
||||
|
||||
מה שכתבת מתאים לכתיבה שלך, תסתכל בראי ותאמר לעצמך את הדברים. מה שכתבתי לא היה דעה אלא מציאות שאינה מוצאת חן בעיני, אבל אנחנו חיים במזרח התיכון והוא לא חדש, לא סתם אין מדינה אחת ערבית ומוסלמית שהיא גם דמוקרטיה. ונא לא לערבב בין רצונותינו ומאווינו לבין המציאות. |
|
||||
|
||||
נו באמת. ''בכל פעם היהודים הסכימו והערבים סרבו'', ''ההבדל בינהם הוא רק טקטי וסגנוני בין אלה שרוצים להשמידנו בבת אחת לבין אלה הרוצים להשמידנו בשלבים'', ''השחיתות מובנית בתרבות הערבית''. לא רק שה''מציאות'' הזו לא מבוססת על עובדות היא גם דמגוגית ופשטנית, שלא לומר גזענית. |
|
||||
|
||||
מה לעשות אבל המציאות היא סתם מציאות ואין לה קשר עם גזענות. קח לדוגמה את מלחמת העצמאות ונסה לחשוב נה היה קורה אם הערבים היו יושבים בשקט, הרי יפו וחיפה וערים וכפרים אחרים היו עד היום ערבים. ודוגמה אחרת עניין של נקמת דם הרעיון של הריגת בני משפחה שאישית לא היו מעורבים ברצח מלפני שנים רבות. רעיון נקמת הדם עומד בבסיס הלגיטימציה של בו אדם לאבד את עצמו ולהרוג בני אדם אקראיים שהוא לא מכיר באוטובוסים או בתי קפה. תרבות היא לא עניין של גזענות כמו למשל רצח על רקע של כבוד המשפחה, זו המציאות ידידי, אנו נמצאים במזרח תיכון ישן ואין לנו עסק עם נורבגים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |