בתשובה לA.K.A, 27/06/01 12:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסתמך הן על מחקרים שקראתי והן על עדויות של מורות ששוחחתי איתן או קראתי. לגבי ההיכרות שלי עם ילדים - מדובר בהתרשמות אישית ולא במשהו קונקרטי - התרשמות שזכתה לאישוש מהמחקרים שקראתי. שימי לב: מס' האותיות בשפה העברית: 22. מספר סימני הניקוד: (אין לי כוח לספור, בואי נסגור על 10. מאוחר לי מידי). סך הכל סימנים שהעוללים צריכים להכיר? 32. מספר המילים האפשריות תיאורטית בשפה העברית: אינסוף. אוצר מילים סביר של ילד בכיתה א': (אין לי מושג ירוק. נסגור על 1000, כי זה מספר יפה ועגול ובטח הרבה יותר נמוך מהמספר האמיתי, במיוחד אם נחשיב הטיות). כמה מילים צריך ילד להכיר כדי לדעת לקרוא ולכתוב? 1000. מה לוקח יותר זמן? כשנתחיל לכתוב בסינית, נדבר על לזכור מילים כמכלול. ואגב, אני פשוט לא מצליח להתנער מהתמונה המנטלית של איזו ילדה אחת שראיתי לפני כמה זמן בכניסה לחנות, מעבירה אצבע קטנה על השלט "דחוף" על הדלת: "ד-ח-ו-ף. דחוף!", עם חיוך גדול על הפנים. וואו, איזה תענוג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מספר הסימנים שאליהם מתייחסים כאותיות בשפה העברית הוא 27, כולל הסופיות, שגם אותן יש ללמוד, ולא 22. יש גם ללמוד אותיות כתב ואותיות דפוס, כלומר - שני גופנים, ובסך הכל (כולל סימני הניקוד) - כ-65 סימנים שיש להכיר, ועוד לא התחלנו לדבר על סימני פיסוק, כולל רווח בין המלים, שגם את משמעותו יש לשנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי דפוס וכתב - בגלל זה לא מלמדים אותיות כתב עד שלב מאוחר יותר (כיתה ב'? ג'?) - כשהשפה כבר מובנת לתלמיד, ואותיות הכתב לא ילמדו כמשהו חדש לגמרי, אלא צורה חדשה למשהו מוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת שאני באיחור של שנה או משהו כזה, אבל פשוט לא יכולה להתאפק השיטה הגלובלית (הנוראית) היתה ניסוי ני-סוי שנכשל. היא שיטה מאוד לא מוצלחת. המציאו אותה בשביל מעט ילדים שהתקשו בשיטה הישנה והטובה, והיא יצרה הרבה הרבה ילדים מתקשים. השיטה היתה נהדרת עבור אותם ילדים שלא יכלו לקרוא, והצלחו להשתמש בה להחדיר בהם כמה מילים גלובליות. היא היתה סבירה עבור אותם ילדים שילמדו לקרוא בין כה וכה. והיא היתה קטסטרופה מהלכת עבור כמות גדולה יחסית של ילדים שיכלו ללמוד לקרוא לו הדבר נעשה בשיטתיות ישנה וטובה. בשיטה הגלובלית הצלחנו ללמד את הילדה שלנו בת השנה וחצי לקרוא אוצר של כמה עשרות מילים. זו היתה משימה קלילה. אבל בין זה לבין לקרוא אין ולא כלום. בשביל לקרוא חייבים לבצע לבד תהליכים של סינתזה ובשביל זה צריך כלים, שהשיטה הגלובלית עושה מאמץ אדירים להסתיר מהתלמידים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |