בתשובה לניצה, 01/12/04 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך בדיוק זריקת המפלגה היחידה בקואליציה שהייתה מצביעה פה אחד בעד ההתנתקות, היא פעולה שמעידה על ההתנתקות כמטרה עליונה? רציתי להאמין שהטענות על כך ששרון פשוט מתחמן את כולם והיעוד שהועיד להתנתקות הוא למות מוות ביסורים, וכך לדחות לאי-אילו שנים כל נסיגה מהשטחים, הן לא נכונות. היום, הרבה יותר קשה לי להאמין בכך. נו, שוין. לפחות עכשיו יש לנו מטרה משותפת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא עכשיו נראה ששרון מתקרב יותר מאי פעם לחיסול תוכנית ההתנתקות ע"י ביצוע "ספוקו" פוליטי שהגיע כמעט לשלב הסופי שלו. זה התחיל עם האיחוד, המשיך עם המפד"ל, ועכשיו שינוי. בעוד מס' ימים הוא יחזור לסיעת הליכוד בבקשה לצרף את העבודה כדי להמשיך בהתנתקות (ואיני רואה מדוע עכשיו יגידו לו "כן", אחרי 3 פעמים שאמרו "לא" ברור), וכך יושלם החרקירי, וכולנו שוב בדרך לקלפי. מובן שגם ניצה ותומכיה ידאגו שלא ייבחר שוב לראשות הליכוד, וכך טובע הקברניט עם הספינה המזוייפת, ומשאיר את הבמה לשחקנים חדשים והבטחות חדשות. הוא יישובים כבר לא יפנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצחיק הוא שבסקרים, הליכוד מקבל עוד יותר מנדטים מאשר בעבר (42, לעומת 38 מנדטים להם זכה בבחירות הקודמות). אני מרשה לעצמי להניח שרוב המשיבים הניחו כי שרון נשאר בראשות המפלגה גם בבחירות הללו. עד לא מזמן הייתי מסמן את זה כהבעת אמון של הציבור בשרון ובתוכנית ההתנתקות, אבל היום אני כבר לא יודע. אולי אנשים פשוט מניחים ששרון לא באמת מעוניין בתוכנית הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, מה לומדים אצלכם שם באוניברסיטה בחוג למדעי המדינה? אין קורס בו לומדים לנתח את הפוליטיקה שני צעדים קדימה? ראש הממשלה יודע שהממשלה הנוכחית לא תשרוד בגלל שאין מספיק חברים שיצביעו בעד התקציב, והוא צריך להרחיב את הקואליציה שלו. הוא לא רוצה להרחיב את הקואליציה לצורך התקציב במפלגות שהן נגד ההתנתקות, זה הרי הצעד הבא. לכן הוא מאוד רוצה את התמיכת מפלגת העבודה. הוא יכול לקבל את בתמיכה הזאת רק במחיר הכנסתם לקואליצה. ראש הממשלה לא יכול להכניס את העבודה לממשלה מפני שהמרכז אמר בצורה המפורשת ביותר לא! ויש גבול ליכולת של ראש הממשלה ללכת חזיתית מול המרכז. אז מה עושים? איך מכריחים את חברי המרכז לשנות את דעתם? שרון עושה כאן תרגיל מבריק: הוא יודע שאם יש משהו שחברי המרכז ממש לא רוצים, זה בחירות חדשות (את זה לא רוצים בעיקר חברי הכנסת שמשפיעים על המרכז- כל אחד וחבורת נאמניו). לכן הוא יודע שהדרך להכריח את חברי המרכז לשנות את דעתם, זה להעמיד להם את הברירה החדה: או צירוף העבודה או בחירות חדשות. אבל הוא גם יודע שחברי המרכז יתקשו מאוד לבלוע גלולת קואליציה של ליכוד-עבודה-שינוי משום שאנשי שינוי והעבודה הם ההפך המנטלי מאנשי הליכוד וציבור הבוחרים שלו. הליכודניקים, שמנהיגם גרר אותם לדרך השמאל, ובכך הם כבר מרגישים לא במקומם הטבעי, לא יהיו מסוגלים לספוג גם את צירופם של יריביהם המיתולוגיים לממשלה, תוך הפיכתם לסרח עודף בממשלתם שלהם. כך שהדרך לרכך את האנשי המרכז הוא להכניס לקואליציה גם את החרדים, אבל הם מצידם לא רוצים את שינוי ביחד אתם, לכן שרון רוצה להפטר משינוי שהפכה כאן לנטל. אבל אנשי שינוי היו כל כך לויאלים כלפיו, שזה יראה ממש חזירי לזרוק אותם כך סתם. אז הנה ההצבעה על התקציב מזמנת לו את הזדמנות הפז לצוד את כל הציפורים בבת אחת, בלי נזק נראה לעין: הסכם שערוריתי עם יהדות התורה מקפיץ את שינוי. כתוצאה מכך הם מתנגדים לתקציב (הייתי מהמרת על כך שגם זה מבושל- לפיד הבין שהוא יזרק ממילא החוצה בלי סנטימנטים, וביקש הזדמנות להזרק בדרך שתוציא אותו "גבר" בעיני בוחריו), ומפוטרים מהממשלה. כעת, לאחר שהליכוד נשאר לבדו בקואליציה, יכול שרון לומר לחברי המרכז: חבר'ה, אין ברירה, חייבים לצרף את העבודה, אחרת יהיו בחירות. הוא מחליק את הגלולה המרה של צירוף העבודה בשמועות על כך שחברי העבודה לא דורשים לעצמם תיקים (כיון שלהערכתי הוא יודע שזה לא נכון, הוא רוצה לקבל את אישור המרכז כמה שיותר מהר, לפני שהתוצאות של המו"מ הקואליציוני ידלפו החוצה), וגם בזקנם וכיפותיהם של אנשי יהדות התורה, כדי שאנשי הליכוד לא ירגישו כל כך לבד. גם המורדים יתקשו להתמיד בהתנגדותם לצירוף העבודה, כשמשמעות הדבר בחירות חדשות עכשיו. מה שגדול בטקטיקה הזאת שלו הוא, שכמו הולך על הסף בלי פחד גבהים, הוא הצליח לגרום לכולם להבין, שההתנתקות יותר חשובה לו מהשרדותו הפוליטית. כך הוא הוריד מעל הפרק את האפשרות שבמקום ללכת לבחירות, הוא יוריד את ההתנתקות מסדר היום, ויוכל להקים קואליציה רחבה ויציבה של שבעים חברי כנסת שיהיו נאמנים לו עד כדי עיוורון בכל נושא אחר. גאון, אמרתי? רק כל כך חבל שכל זה נגדי!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחיה ונראה. אני מהמר על בחירות תוך חצי שנה, בלי התנתקות. את קצת מזכירה לי את הפלסטינים שחושבים שהמוסד והשב''כ הם כל יכולים, ולכן מסוגלים להרעיל את ערפאת ברעל שאף אחד בעולם לא יכול לזהות. מעין דרך להתמודד עם כשלון באמצעות האלהת האויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק אני. תקשיב לחנן קריסטל, ולפרשנים האחרים, ותראה שזו פרשנות מקובלת. מצב רוחו הטוב של ראש הממשלה היום היה עם הרבה סיבות... שמעתי גם את ח''הכ גלעד ארדן היום בראיון, בו הוא אמר שלצערו, מבחינה פוליטית, כעת אין שום דבר שיעצור את ההתנתקות, אחרי ניתוח דומה לנ''ל. אני מקוה ומאמינה שההתנתקות לא תהיה, אבל זה יקרה רק בגלל שאנשי גוש קטיף יהיו חזקים ואמיצים דיים שלא להכנע לכל הלוחמה הפסיכולוגית הזאת, ולא יחליטו להתפנות משם מרצונם. אם הם יתעקשו להשאר, ותהיה להם תמיכה משמעותית מחבריהם במקומות אחרים, הממשלה לא תוכל להוציא לפועל את ההתנתקות, פשוט מבחינה טכנית. אני לא רואה את החיילים והשוטרים שגוררים את הילדים הנשים והאנשים מביתם, כאשר אין להם את החוסן המוסרי הפנימי לעשות כן. אלא אם אנשי השמאל הקשה, יתנדבו בהמוניהם למשטרה ולצבא, ויעשו את העבודה המלוכלכת בידיים שלהם, אין לממשלה אפשרות להכריח את כוחות הביטחון שלה, לעשות את הנבלה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הפרשנים היו מקור אמין לניבויים, להזכירך, שרון היה מנצח במשאל המתפקדים. כמו שאמרתי - נחיה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יוצאים מנקודת הנחה שהליכוד אומר לשרון "לא!" פעם נוספת בשבוע הבא - אז יש לנו חודשיים לכל היותר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סומך על העבודה שיצליחו לבלוע איכשהו אפילו צפרדע כזאת ולתמוך מבחוץ, או ששרון ישיג איזשהו תחמון כדי להכניס אותם בדלת האחורית. בקיצור, אני לוקח מרווח בטיחות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |