 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר אדמוני הנכבד, מאמרך המכובד העשוי מלאכת מחשבת לוקה לצערי בכשל לוגי אשר נעלם מעיניך ומעיניהם של המגיבים השונים. לא קיימת כל אפשרות טכנית ורעיונית לקיים 'מבחן ידע' זה או אחר - וזאת היות ואין בנמצא ידע ערכי אובייקטיבי, הזהה באופן אימננטי להבנת המציאות הסובייקטיבית. ה'ידע' עליו כבודו מדבר הינו הידע אותו סיפקה ומספקת הכת השלטת, בין והמדובר בכת דתית חשוכה, ובין בכת אליטרית המאמינה בצידקת ערכיה הליברלים עסקינן. מובן מאליו שקבלת החלטה לגבי כישוריו של פלוני להצביע ביום הבחירות לפי שיטתך תהיה קשורה בקשר בל יינתק עם סולם הערכים הערכי של מנסחי השאלון במיבחן, אשר מן הסתם מוצאם והשקפת עולמם נגזרים מערכיה של אותה כת שלטת, שכן לולא כן לא היו כלל יכולים לשבת בביטחה ובאמונה בצידקת רעיונם ולנסח שאלון 'ידע' שכזה. על ערכים שונים שכאלו לא ניתן לקיים כל קונצנזוס, לא כל שכן מבחני 'ידע', אלא רק להלחם. אין ולא תהיה כל צורה ערכית 'נכונה' לחיים כלשהם, היות וכל אדם מבין ומפרש את המציאות הסובבת אותו לפי השקפת עולמו וערכיו הסובייקטיבים, וזאת בהתאם לרצונו החופשי. אי לכך כל יכולת אבחנה בין טוב ורע ערכיים הינה מוטעית ביסודה: מה שטוב עבור פלוני, הינו רע עבור אלמוני, למרות היותם בעיני עצמם אנשים ערכיים האינם מזיקים לסביבתם. רק הקריטריון מהסוג האמפירי של 'נכון' או 'לא נכון' יכול לספק תשובה אמפירית אובייקטיבית. שניים פלוס שניים הינם תמיד ארבע. זוהי מציאות הניכפת עלינו, ללא כל קשר לדעותינו על מציאות זו, ולכן הינה חסרת כל ערך, היות ואינה קשורה לדעותיהם הערכיות של בני האדם על מציאות כלשהי. מובן מאליו שקריטריון מהסוג האמור של 'נכון' או 'לא נכון' אינו רלבנטי כלל לחיים הפוליטיים. כובד הראש וההתייחסות המכובדת אותם הינך מנסה להעניק לשיטתך האליטרית-דמוקרטית הינם חסרי כל בסיס ערכי אובייקטיבי כלשהו, ויכולים על כן להכפות רק בכוח הזרוע ו/או בסילוק ובהכחדת מתנגדיך הפוליטיים-ערכיים, אשר לא יסכימו להפסל על ידך ושכמותך מלהביע את קולם ולהצביע בקלפי ללא כל תעודת 'הכשר' מצידך ומעד הנוהים אחרי רעיונותיך. על ידי כך הינך פוגע באופן אנוש בדבר היחידי אותו מבטיחה לנו הדמוקרטיה וזאת מעבר לריסונו של הרוב - והוא האופציה לחילופי שילטון ללא שפיכות דמים, תוך כדי קביעת חוקי משחק המתאימים לכך. אין זה אומר כלל ששליטים חדשים יהיו טובים מקודמיהם, אך גם אותם ניתן להחליף באותה הדרך, ובעזרת אותם חוקי המשחק המקובלים על הקבוצות הערכיות השונות - והחשוב בהם - זכותם של כל איש ואישה בעלי אזרחות בטריטוריה אמורה להצביע ללא כל קשר ל'ידיעתם' והתמצאותם במציאותה המועדפת של הכת השלטת. זוהי בעצם הסיבה הברורה ביותר שלפיה על כל בר דעת בעל הבנה דמוקרטית ראשונית לדחות באופן נחרץ את התייחסותיך, אשר איני רוצה להביע את דעתי האישית עליהן במקום זה. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם דבריך כאן (בפסקאות הראשונות, לפחות), היא שהם שוללים לא רק את הרעיון של מר אדמוני, אלא גם את הרעיון של חוקה - אם אין ערכים משותפים שמותר למדינה להכתיב לאזרחיה, הרי שאין מקום לחוקה משותפת. אפשר להגיד, על פי קביעתך, שעצם קיום חוקת ארצות הברית, לדוגמא, נוגד את חוקת ארצות הברית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קביעתך הגורסת ש'עצם קיום חוקת ארה''ב נוגד את חוקת ארה''ב' אינה כה מוטעית כפי שעשוי להווצר הרושם אצל הקוראים השונים, אך אל לך לשכוח שבחוקה האמריקאית הוכנסו למעלה מעשרים תיקונים, שהמפורסמים שבהם הינם עשרת התיקונים הראשונים לחוקה זו, המבטיחים את חופש האזרח, חופש הדת, הדיבור וההתכנסות וכ' - אך המתח בהחלט קיים בין המעוניינים בצימצום השפעתה של החוקה בארה''ב לבין אלו הדוגלים ברעיון הפדראטיבי העליון, ומכאן בחיזוקה של חוקה פורמאלית המחייבת עבור כולם. אבות האומה האמריקאית היו מודעים היטב לבעייה זו, ואף חילוקי הדיעות המרים בין ג'פרסון והאמילטון נגעו בשאלות אלו, כפי שגם נגעו ברעיון 'שלטון המשכילים' (האמילטון) לעומת 'שלטון ההמונים' (ג'פרסון) ובשלבים מאוחרים יותר הוו מעין קאזוס בלי עבור מדינות הצפון במלחמתם במדינות בדרום ובמדיניות העבדות אשר היתה נהוגה במדינות דרומיות אלו. בכל המקרים האמריקאים שצוינו לעיל ניתן לראות בעליל מאבק מר בין חלקים שונים באוכלוסיה האמריקאית אשר אחזו ובחלקם עדיין אוחזים בערכים שונים ואף מנוגדים. מאחר במלחמה זאת היתה ידיהם של הצפוניים על העליונה - לא קיימים במדינה זו רעיונות אידאולוגים של מדינות הדרום באופן רשמי. ככלל קיומה של חוקה אינו מבטיח קיומו של הליך דמוקראטי-בחירתי, ולדוגמא הבט נא במספר לא מבוטל של דיקטטורות בעולם בהווה ובעבר, כולל מדינות הגוש המזרחי לשעבר - אשר לכולם ישנה והיתה חוקה פורמאלית הכתובה להפליא. מאידך גיסא מדינה כאנגליה אינה אוחזת בחוקה נוקשה ופורמלית, כי אם בחוקה 'גמישה' אשר מתהווה ומשתנית בהליכי חקיקה רגילים. במידה ונחזור לרגע להיבטים הישראלים של דיון זה - אם אינני טועה גרם גם בהקשר זה מאמרה המכובד של המשפטנית רות גביזון מעלי דפי מוסף 'הארץ' לוויכוח מעניין בין מצדדיו השונים של תפיסת עולמו השיפוטית של אהרון ברק ('הכל שפיט'), לבין אלו הגורסים שחוקה פורמאלית עבור מדינת ישראל אינו דבר דמוקראטי במהותו, ובראשם הגברת גביזון המלומדת. בברכה א. מאן נ.ב. לצערי אינני אוחז עדיין בידע הטכני הדרוש לעשיית קישורים, וזוהי הסיבה לכך שלא הבאתי את מאמרה המאלף של גב' גביזון, ועימכם הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן. רק עזרה בנושא הקישורים על מנת שנוכל לקרוא את המאמר. על מנת להביא קישור אתה יכול לעשות שני דברים הראשון פשוט לרשום בדיוק מה רשום בכתובת של אותו המקום שבו נמצא המאמר. שנית אתה יכול לסמן את המאמר בעזרת העכבר ואז ללחוץ על הלחצן הימני של העכבר. יפתח לך חלון שבוא קיימת אפשרות העתקה. לחץ על אפשרות זו ואז חזור לחלון התגובה פה באייל לחץ שנית על הסמן הימני ותוכל לשחרר את המאמר פה. את אותה העתקה אתה יכול לבצע גם לכתובת האתר. רשמתי את ההוראות פה ולא שלחתי באי מייל למקרה ואדם נוסף אינו יודע איך להסתדר. רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת שלך נכונה אם אתה רואה את החוקה כדבר קבוע, אובייקטיבי, השונה *מהותית* מחוק רגיל. בעיני חוקה אינה אלא חוק "רגיל" המקובע כך שיהיה דרוש רוב מיוחד כדי לשנות אותו (ואכן, בחוקה האמריקאית, לדוגמה, ישנו הליך מוגדר לשינוי בחוקה). כמובן, עושים זאת במקרה שסבורים שמדובר באושיה מאושיות המדינה, שאסור שתהיה נתונה לחסדי רוב "מקרי". אבל בוודאי שחוקה אינה "אובייקטיבית" יותר מחוק רגיל, כלומר אינה אלא ערך, שהתומכים בו (הרוב, יש לקוות) כופים על המתנגדים לו. אם הבנתי נכון את שכתב א. מאן, הרי שטענתו נגד הצעתו של אדמוני היא, ש"מבחן ידע" יהיה תלוי ומשקף ערכים מסויימים, ולכן יחסום גישה להשפעה על השלטון מאנשים המחזיקים בערכים שונים - חסימה מהותית, ולא רק "כמותית" כמו במקרה של חוקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |