|
||||
|
||||
וואו. תגובה קצרה אחת: כמעט כל הביקורת שלך על הארץ יכולה להאמר על כל אחד מעיתוני העלית בעולם: ניו-יורק טיימס, וושינגטון פוסט, דיי זייט, וול סטריט ז'ורנל, פיננשל טיימס. העובדה שבארץ "הארץ" הוא ציפור משונה לא אומר שהוא כזה בעולם. בעולם, כשרוצים לפנות לעיתון ישראלי, פונים ל"הארץ". בדיוק כמו שמי שרוצה לפנות לעיתון רציני בגרמניה לא יפנה ל"דר שפיגל", ובאנגליה לא יפנו ל"סאן". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני קורא מעט מאוד מאוד עיתונים מהעולם. ידיעותי בניו-יורק-טיימס מסתכמות בחיבתו לתבוע שרי ממשלה בכירים כל פעם שאנחנו אחראים לאיזה טבח המוני מזעזע. אני קורא חובב של עיתונות בריטית, ואוהב מאוד את מה שאני קורא. עיתונים נוקטים קו, ועדיין עושים זאת בשקיפות; הקורא מתעורר לחשוב אם הוא מסכים איתם או לא. בתקופת משבר שביתת תחנות הדלק, יכולת לקרוא בהרבה עיתונים משפט כמו "בלייר יכנס הלילה את הגורמים הנוגעים בשביתה לאחר שמגעים בדרג נמוך יותר נכשלו, בנסיון אחרון להפגין מנהיגות." הנה הכל במשפט חשוף אחד: אזלת היד של הממשלה, מרמור בציבור (מאד הדגישו את זה), המשמעויות הפוליטיות לאור הבחירות המתקרבות (למיטב זכרוני), וכמובן דיווח עובדתי פשוט. אני לא קורא "סאן", אני קורא "אובזרוור" ו"גארדיאן" (וגם "איבנינג סטאנדרד" המגניב), ולעיתים אני לוקח למטוס "טיימס" (זה מרפד יופי בין ידית המושב לגוף הנם). אני לא יכול לומר האם קריאה רציפה של העיתונים האלה מדי יום היתה מתישה אותי כמו ש"הארץ" עושה לפעמים. |
|
||||
|
||||
גם הניו-יורק טיימס נוקט בעמדות. לפני כל בחירות הוא מכריז במי הוא תומך, כעיתון, לדוגמא. רק בארץ יש רתיעה מהתגייסות גלויה כזו, אולי בשל הזכרונות הטריים שיש לנו מהעיתונות המפלגתית (ואולי, יאמרו חלק, בגלל שההתגייסות הסמויה של העיתונאים עובדת הרבה יותר טוב). |
|
||||
|
||||
עיתון ''העיר'' התגייס במלוא כוחו ותוך השמצות חסרות תקדים לסיכול בחירתו של אריאל שרון לראשות הממשלה. הצורה שבה זה נעשה היתה כה מכוערת בבוטותה, שבחירתו של שרון הסבה לי אפילו מעט נחת, למרות שלא הצבעתי עבורו. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שהעיר התגייס למערכת הבחירות באופן פעיל דרך הכתבים והעורכים. לעומת זאת, הניו יורק טיימס וכל עיתון אחר בארה"ב, נוהגים לפרסם _אך ורק במאמר מערכת_ לפני הבחירות מי המועמד שבו הוא תומך, ולנמק, ללא כל מערכה אקטיבית-פירסומית שמטרתה לשכנע מצביעים. |
|
||||
|
||||
בעצם, העיתון היחיד שאיננו בוחל בתעמולת בחירות (פרו-רפובליקנית קיצונית) במאמרי המערכת והפרשנות הוא הוול סטריט ג'ורנאל. |
|
||||
|
||||
האם הפכת לגמרי את היוצרות, ובעצם רמזת לתביעת הדיבה שהגיש אריאל שרון נגד המגזין TIME, או שיש באמת איזה סיפור על תביעה של ה-New York Times נגד שר ישראלי? |
|
||||
|
||||
אכן נהפכו לי היוצרות. אני יכול לחשוב על כמה תירוצים (החתול אכל לי את היוצרות, ויש עוד), אבל העובדה הבלתי-ניתנת-להכחשה היא שאתה צודק. :-) ותודה על התיקון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |