|
||||
|
||||
ש הבדל מהותי בין החרם הנדון של מועצת יש"ע והחרם של גוש-שלום או של האיחוד האירופי. ההבדל הוא שאנשי יש"ע מחרימים את תנובה בגלל התבטאות של אדם, שבין אם יש לה משמעות יצוגית של תנובה ובין אם לא, לא מטילה דופי במוצרים עצמם. לעומת זאת, מוצרים חקלאיים מההתנחלויות, בנוסף על האידיאולוגיה השנויה במחלוקת של יצרניהם, הם בעיתיים בעצמם. זאת משום שהם מגודלים (גידולים או בע"ח המשמשים לבשר\חלב\ביצים) על קרקע שלדעת רבים נגזלה בכוח מחקלאים אחרים פלסטיניים. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שהבעייה היא גזל האדמה, רוב האדמות המשמשות להתנחלויות הן לא אדמות שנגזלו מחלקאים פלסטינאים ואין פלסטינאי שפונה מביתו(למעט בשל סיבות בטחוניות באינתיפאדה האחרונה) בגלל התנחלות, רוב אדמות לא היו מעובדות\מאוכלסות, ניתן לאמר שהאדמות נגזלו מה"עם הפלסטיני" אבל פה אנחנו כבר מדברים על אידיאולוגיה נטו, אם החרם היה מבוצע על בסיס מקרים שבהם הוכח גזל אדמות של פלסטינאים, ניחא. אגב, האם לשיטתך ניתן לקנות שירותי ראיית חשבון ממי שמשרדו ממוקם ביש"ע? |
|
||||
|
||||
למען האמת, אין חשיבות לשאלה האם האדמות נגזלו או לא. העיקר כאן הוא העובדה שתוצרת חקלאית קשורה ישירות לאדמה אשר בכל מקרה הינה בעייתית כאן. לגבי ראיית חשבון, אכן העניין הוא אידאולוגי בלבד - אם להשתמש בשרותי מתנחל או לעשות חרם אידיאולוגי. אין לדעתי הקבלה בין מקרה זה ומקרה התוצרת החקלאית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |