|
||||
|
||||
זו דוגמא נוספת לסיטואציה שבה קל לנחש את ה*סימן* של האפקט, אבל לא רצוי לקבל החלטות בלי לדעת גם את גודל האפקט. נכון שהעלאת שכר המינימום תעלה את שכר חברי הכנסת. הבה נחשב בכמה (תוך המצאת המספרים הנחוצים לחישוב, כנהוג). יש במשק 2 מליון מועסקים. השכר הממוצע: 7000 ש"ח. מתוכם, כארבע מאות אלף משתכרים מתחת ל- 4500 ש"ח. התוספת הממוצעת לעובד: כ- 600 ש"ח. כלומר, תוספת ממוצעת על-פני כלל המשק: כ- 120 ש"ח. לחברי כנסת ומנכ"לים הצמודים לשכר הממוצע, מדובר בתוספת של כ- 500 ש"ח, או 240 ש"ח אחרי מס. אז עמיר פרץ בעצם נלחם על העלאה של 240 ש"ח במשכורת החודשית, בעוד ששאר הבכירים במשק, תוך הקרבה עצמית מרשימה, נלחמים נגדם? |
|
||||
|
||||
לא הסברתי את עצמי נכונה, מן הסתם: עמיר פרץ אינו נלחם להעלאה במשכורתו החודשית אלא להעלאה במשכורתם החודשית של מגוון העובדים המאורגנים באיגודי העובדים שהוא מייצג. אשר לציניות, באתר ההסתדרות טוען פרץ כי העלאת שכר המינימום (וקצבאות הזקנה) "תוסיף מקומות עבודה, תגדיל את פריון העבודה לטווח ארוך" המימון להעלאה בשכר מינימום, לטענתו, יימצא בעלייה בהכנסות ממס ערך מוסף (גם לטענתו, הן תכסנה לכל היותר 15-20 אחוז מההוצאות). כדי להוסיף עוד מריחה של צביעות ושקר לסיפור, הוא טוען כי אותן הכנסות ממע"מ (לנוחותו, הוא מתייחס רק לגובה ההכנסות העתידיות ממע"מ שהוא מפנטז שיהיו בשנת 2008) כלל לא יועברו לכיסוי הוצאות שכר המינימום שיגיעו אז ל-9 מיליארד שקל) אלא ל"קרן מיוחדת שתסייע במימון העלאת שכר המינימום בענפים במצוקה" – כלומר, לתת להסתדרות אחיזת רגל גם בקביעת חלוקת הכסף. במקום אחר, הוא טוען כי "המחקרים המפורסמים" של קארד וקרוגר "מוכיחים כי העלאת שכר המינימום בארצות-הברית בתחילת שנות התשעים השפיע באופן חיובי על רמת התעסוקה כמעט בכל המגזרים בארה"ב." הוא מתעלם מהעובדה שהמחקרים המפורסמים הללו הופרכו מספר פעמים וכי הם ממילא נוגעים רק למזללות מזון מהיר ולא נוגעים "כמעט בכל המגזרים." התוכנית של ההסתדרות, בכללה, היא כל-כך ילדותית ומטופשת עד שאם רוצים להמנע מראיית מר פרץ וההסתדרות כחבורה של טמבלים שאין להם שום מושג בכלכלה חייבים לאמץ, ולו לצורך שלוות הרוח, את ההנחה שמדובר בציניות רבתי. |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי רגע של בלבניזם, אני חושב שאפילו עמיר פרץ מבין שאין סיכוי להעלות את שכר המינימום ב- 1000 ש"ח ולשלשל לקופת ההסתדרות תשעה מליארד שקל לבזבוזים. מדיניות האוצר הנוכחית פוגעת בחלשים, וכדי לשאת את דגל המאבק עבורם, ההסתדרות צריכה להציג תוכנית פעולה משלה. (אולי זה קשור לסינדרום אנשלוביץ: שאלו את עמיר פרץ פעם אחת יותר מדי "אז מה האלטרנטיבה שלך", אז הוא מראה להם שגם לו יש תוכנית). |
|
||||
|
||||
מה שעשית זה לא בלבניזם. ''לשאת את דגל המאבק עבורם'' אינה מטרה מעשית. (מתקפל חזרה למאורה) |
|
||||
|
||||
"להבחר לכנסת הבאה" זו מטרה מעשית? (הרי זה מה שכתבתי). |
|
||||
|
||||
לא, אמצעי, כדי ליישם מדיניות. (שב ומתקפל) |
|
||||
|
||||
הכניסה לכנסת למטרת יישום מדיניות - זה מה שהיה *צריך* להיות. בחיים האמיתיים - המטרה היא להיות בכנסת, והדיבורים על מדיניות (ופה ושם אולי גם פעולות/נסיונות יישום שלה) - הם האמצעי. |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו. התחושה שלי היא שפרץ מעלה את תוכניותיו כדי שתהיה לו תוכנית כלשהי ובמידה מסויימת מסתמך על זה שהשלטון יהיה תמיד בידיהם של "אנשים מבוגרים" כך שהוא יוכל להשתולל לו עם הפרות פורחות על גג ומטילות ביצה שלו בלי להיות אחראי אי פעם לתוצאות האסוניות של תוכניותיו. [זה אופייני לקיצונים בכל מקום – דורון רוזנבלום עשה כמה וכמה פעמים צימעס מהחירות שרואים להם העוזי לנדאו-ים למיניהם לעמוד על קוצו של יוד עקרוני משום שהם אינם רואים עצמם נושאים באחריות לשום דבר] |
|
||||
|
||||
מה גם שאם תוכניתו של פרץ תתקבל ותגרום לנזקים הוא לא ידרש לשאת בנזקים אלא להיפך, יוכל להשתמש במצוקה החדשה כעוד נושא למלחמה כנגד ה"קפיטליזם החזירי" של <מלא את שם שר האוצר באותה עת>. |
|
||||
|
||||
אלא אם כן הוא עצמו שר האוצר... המממ... |
|
||||
|
||||
לא יהיה שר אוצר. הוא אולי טמבל אבל הוא יודע טוב מאוד שתפקיד שר האוצר זה להגיד ''אין לי''. |
|
||||
|
||||
לא כל שר אוצר יגיד אין לי. ישנן ממשלות רבות שמעדיפות לפזר מכל טוב ולמשכן את העתיד - ראה את הגרעון הענק אליו שוקעת ארה''ב, לאחר הוצאות ממשלה מופרזות נחד וקיצוץ מיסים מאידך. |
|
||||
|
||||
וודאי שיש ממשלות שמפזרות, זה הרי מה שהפוליטיקאים אוהבים הכי הרבה אבל דומני שלשרי האוצר בכל זאת יש נישה מעט אחרת. היה פעם שר אוצר ישראלי שלא אמר "אין לי"? |
|
||||
|
||||
יורם ארידור, לא? |
|
||||
|
||||
בייגה חילק כסף בטירוף. |
|
||||
|
||||
יגאל הורוביץ המנוח. |
|
||||
|
||||
יגאל הורוביץ? הוא *המציא* את הביטוי, יחד עם "משוגעים, תרדו מהגג". |
|
||||
|
||||
אבל קראו לו: יגאל המדפיס |
|
||||
|
||||
אולי יגאל כהן אורגד? |
|
||||
|
||||
אגב דורון רוזנבלום, אין לי את הלינק, אבל בסוף השבוע ב''הארץ'' הוא כתב טור שהסתיים בסנטימנטים ליברליסטים לעילא. |
|
||||
|
||||
"בתחום האזרחי והעסקי מפנים אצבע מאשימה לעבר מנהל בכיר במע"צ בגלל תאונה בכביש; יושבי ראש מועצת מנהלים נענשים על הזרמת ביוב לים. לא כך הדבר בתחום הפוליטי, הצבאי והציבורי: כאן מושג "האחריות השילוחית" מתמוסס ככל שמטפסים בסולם הבכירות. ויעידו הקריירות המשגשגות של חלוץ ויעלון ושאול מופז, ויומרות המיחזור העצמי של אהוד ברק ובנימין נתניהו, והפופולריות של אישים כאריאל שרון ושמעון פרס, שאחריותם לאוסלו ולהתנחלויות נעצרה כנראה גם היא "ברמת המ"פ". למזלם של "קודקודים" אלה, ישראל היא "רק" מדינה, ולא חברה עסקית. אחרת היו נערפים מזמן." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |