בתשובה לעוזי ו., 25/11/04 13:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כפי שציין אורי, שימוש בחשמל הוא בדרך כלל מקרה פרטי של ארבע מלאכות, ולא רק של הדלקת אש. לא כל שימוש בחשמל הוא הדלקת אש. אבל כדי לענות לשאלה צריך לדעת מהי ההגדרה ההלכתית של אש: האם מדובר דווקא בבעירה חמצנית מהירה של חומר, או בכל תהליך המייצר חום או אור (או שניהם); ובאיזו עוצמת חום או אור מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם היא קשורה במשהו, חוץ מאשר בדעתם של כמה בני אנוש,שהחליטו שהם רבנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא יהיה. הרבנים לא הפכו בין-לילה להיות ''חכמי ההלכה''. בדיוק כשם שפרופסור ריצ'רד פיינמן המנוח לא הפך בין-לילה למי שהוא היה. כל אחד מאלה השקיע רוב ימיו ושנותיו בלימודי תחום התמחותו הספציפית עד שזכה לאוטוריטה בתחום, לשמו שהולך לפניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר, מהי ההגדרה ההלכתית של אש? כיצד הגיעו אליה מדברי האלוהים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זו השאלה, אפשר לקצר מאד את הדיון: אין שום תהליך של גזירה לוגית מן הפסוקים להגדרה ההלכתית של אש. להיפך, כתוב "לא תבערו אש" ו"לא תעשו כל מלאכה"; מה שמעבר לזה איננו כתוב בפסוקים, אלא במשנה והגמרא ובדברי הפוסקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרי הפוסקים, כשבאו להגדיר אש ומלאכה, הסתמכו על משהו ולא בדו הגדרות מראשם הקודח. על כן, אתה כן יכול לענות על שתי השאלות: ראשית, מהי ההגדרה (הרי הגדרה יש, נכון?) ושנית, איך הפוסקים הגיעו אליה (ואפילו אם התשובה היא "עישנו גראס ושיחקו דוקים"). אני מוכן להמיר את השאלה השנייה בשאלה "מה נימוקי הפוסקים להגדרתם", מתוך הנחה שהפוסקים לא נתנו את ההגדרה בצורה שרירותית לחלוטין (ואם היא שרירותית לחלוטין, מדוע לא לשנותה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במעמד הר סיני נתנו לישראל שתי תורות, זו שבכתב, וזו שבע''פ. לא הפוסקים באו להגדיר אש ומלאכה, אלוהים בכבודו ובעצמו נתן למשה את ההגדרה בהר סיני, והוא העביר אוצה הלאה והלאה בשרשרת המפורסמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל בהגדרה של מלאכה. כתוב "לא תעשו כל מלאכה", וההבדל העקרוני בין מלאכה לבין "עבודה" הוא שמלאכה היא פעילות שיש בה יצירה (של דבר חדש). אותה מלה מוזכרת גם בקשר למלאכת המשכן, והמסורת מפרקת את המלה מלאכה לשלושים ותשע "אבות מלאכות" המנויות במשנה (מסכת שבת, פרק ז'). לכל מלאכה ישנן "תולדות", שהן מלאכות העונות על הגדרות האב, אבל שונות בפרטים מסויימים. הגדרה חד-משמעית בסגנון "פעולה של חימום נחשבת הבערת אש אם ורק אם ..." אני לא מכיר; הספרות ההלכתית אינה בנויה כמו מייזלר. יש מקרים פרטיים שנכללים באב המלאכה הזה, למשל חימום "גחלת של מתכת" (שאין בה שריפה, אלא חום בלבד). בכל מקרה נושא החשמל מורכב יותר, וכולל לפי דעות שונות חלק מאותן ארבע מלאכות שאורי פז הזכיר קודם לכן. לגבי השאלה השניה, תוכל לקבל מושג לא רע באשר להליכי הפסיקה אם תקרא פסקי דין של דיינים מהעת האחרונה (יתרונות על-פני שאר הספרות ההלכתית: אפשר למצוא באינטרנט, ושעור העברית בהם גבוה יחסית). זהו מנגנון דומה לזה ששופטים מפעילים בפסקי דין (פרט לזה שכללי דימוי מילתא למילתא לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא קצת שונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו פיינמן, אני אכנע מראש ואחזור למייזלר. אפילו אני מזהה קרב אבוד כשאני רואה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מופתע כל פעם מחדש כשאנשים מופתעים כל פעם מחדש1 מן המורכבות והתחכום של ההלכה היהודית. אפשר לא להסכים עם הנחות היסוד, אפשר לא לאהוב את המבנה החברתי - אבל תנו קצת יותר קרדיט לעם מלא מרץ שהפעילות האינלקטואלית שלו היתה מרוכזת כולה בכיוון אחד במשך אלפיים שנה. 1 (מוקדש לברקת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הופתעתי מהמורכבות והתחכום - להם אני מודע, ולדעתי אינם רלוונטיים כלל לדיון. הופתעתי מהקושי לקבל תשובה לשאלה פשוטה כמו ''מה ההגדרה של''. אני לא חושב שחוסר יכולת לתת תשובה קונקרטית לשאלה זו מעיד על תחכום או מורכבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מופתע כל פעם מחדש מהדרישה הבלתי-מתפשרת של אנשים שהעולם יסתדר לפי הדפוסים שבהם הם חושבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבקש שכאשר מדברים על דבר מה, ניתן יהיה לתת הגדרה שלו היא "דרישה בלתי מתפשרת שהעולם יסתדר לפי הדפוס שבו אני חושב"? לא ברור לי כיצד דיונים כאן אמורים להתנהל, לגישתך. באמת שלא. אבל מצד שני, לנסות להבין זאת יהיה לדרוש שהעולם יסתדר לפי הדפוס שבו אני חושב, אז שכח מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לבקש משופט להגדיר עבורך ''פורנוגרפיה'', או ''ספק סביר''. דווקא ההלכה היהודית עומדת בשתי המשימות (אם כי ההגדרות שלה למושגים האלה אינן תואמות את התחושה המקובלת לגבי התחולה שלהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל הקינון ובגלל האין-פסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב ויפה. האם תסכים איתי שמנקודת מבט של מי שאינו מאמין בשרשרת החכמים שקיבלו הכל מפה לאוזן לאורך הדורות, ההסבר המתקבל ביותר על הדעת הוא שכל העניין נעוץ באי הבנה של הכימיה של הבערה והפיזיקה של החשמל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה אתה חושב שאי-הבנה בכימיה של הבערה ובפיזיקה של החשמל תלויה באמונה מסורתית של תורה מסיני? מה הקשר? ואדם חילוני כן מבין לאישורו של עניין הכימיה של הבערה ובפיזיקה של החשמל? מה ערובה למה? כמובן שכל נקודת ההנחה שלך מוטעית לדעתי, משום שלא מדובר בחכמי הלכה שלא הבינו נכונה בכימיה של הבערה ובפיזיקה של החשמל. קראת פעם את הקובץ ההלכתי "חשמל בשבת" (המומלץ על ידי למעלה בדיון)? נתקלת בכלל ברמת הבקיאות המדעית שפוסקי ההלכה מדברים שם בפסקיהם, שאתה קובע במסמרות את בורותם המדעית וחוסר הבנתם הטוטלית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם חילוני או דתי שחי, נניח, במאה השש עשרה, ודאי לא הבין הרבה על כימיה ופיזיקה. לשמחתנו, מה שהחילוני חשב על הנושאים האלה אינו מחייב אותנו, ולעומת זאת נראה שמה שחשבו עליהם פוסקים למיניהם מחייב גם מחייב את הפוסקים שבאו אחריו ואת צאן מרעיתם. אל תכניס הנה את התורה מסיני, עליה אני לא מתווכח (בטח לא עם עוזי). שאלתי אם אדם דתי יכול להבין למה מנקודת המבט של מי שאינו כמוהו העסק הזה עם ניצוצות ובריאת כלים ושאר ירקות נראה כמו תירוצים לא משכנעים שבאים להסביר בדיעבד טעות פשוטה. עוזי מתפלא על ש"התחכום" של היהדות "מפתיע" את החילונים כל פעם מחדש, ואני תמה אם הוא מבין שמהצד כל ה"תחכום" הזה נראה ילדותי עד גיחוך. (אין צורך להסביר לי שמבפנים זה נראה אחרת. מספיק לקרוא קצת את אורי תדהר כדי להבין את *זה*) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות הלכתיות בדבר "השימוש בחשמל בשבת" לא התעוררו במאה ה-16, אלא עם המצאת החשמל במאה ה-19. פסקי ההלכה שנפסקו בנידון הסתמכו על אותם עקרונות שמשה רבינו קיבל בסיני ושהועברו בעל-פה מדורי דורות ברציפות היסטורית בלתי פוסקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אני מבין. גם מתי "המציאו" את החשמל אני יודע מאז קראתי על פאראדיי, וגם את דעתך על הר סיני ושרשרת ההלכה כבר שמעתי איזו פעם או שלוש. מאחר ואני שואל לגבי ההתייחסות של אדם דתי לעמדה חילונית, ומאחר ואתה מתעקש לחזור ולשנן באוזני אותן אקסיומות שוב שוב, למה שלא תנקוט באיסטרטגיה המעולה שאימצת ב תגובה 264390 גם כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההתיחסות של אדם דתי לעמדה חילונית ולהיפך, כבר ענו: תגובה 264263 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היתה הטעות הפשוטה שצריך להסביר, ומה הקשר בין הבנה פיזיקלית של חשמל לבין השאלה ההלכתית האם סגירת מעגל חשמלית שייכת לאב המלאכה "בונה"? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |