 |
|
 |
||
|
||||
 |
" "שאלת הבעיות הבלתי-כריעות" בתורת המחשבים: חלק מהן נובע מחוסר ידיעה זמני. חלק מהגדרות לא נכונות. חלק מערבוב מושגים בין תחומים. חלק מאי הבנה ,שהשאלות הנשאלות הן חסרות מובן בהקשר בו הן נשאלות. חלק מאי הבנה שאי הכריעות הוא הפתרון הנכון ,באותו הקשר כי ההפך מהווה סתירה . " האם יש חלק נוסף שמוקדש לדברים שהם פשוט נכונים? ואם לא, לאיזה חלק שייכת העובדה שבעיית העצירה של תוכנית מחשב אינה כריעה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה בכך שבעיית אי-כריעות "נובעת מאי הבנה שאי הכריעות הוא הפתרון הנכון ,באותו הקשר כי ההפך מהווה סתירה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע? אם אתה מוכיח שכריעות מביאה לסתירה, הרי אי-כריעות היא הכרחית ("הפתרון הנכון" בלשונו של המגיב מעלי). בבעיית העצירה, עד כמה שהסניליות שלי מאפשרת לדבר עליה, אתה מפעיל את האלגוריתם הבודק על עצמו ומגיע לסתירה. הלא כך? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |