בתשובה לערן בילינסקי, 25/06/01 10:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנו תמימי דעים בנוגע לתיקון החוק, אבל לצערי הדיאגנוזה שלך בנוגע לביקורת שלי שגויה: אין לי שום בעיה עם אמירה ש"תצא מהלב" של ח"כ כהן. להיפך, אני מקבל את דבריו וטוען בעצמי - אין אבסורד גדול מזה (טוב, אולי נתינת נשק לעראפת הייתה מעשה חלמאי יותר). אולם, דרך הפעולה של כהן היא המקוממת אותי - והיא זו שלדעתי מנסה לתפוס כותרות. מה הוא חושב, שב"קריאה נרגשת" הוא יביא להחרמת הכסף מהמחבל? יותר מעשים, פחות דיבורים, זה המוטו שלי. לנדאו, לעומתו, ניסה במכוון "לתפוס כותרת". זה ברור, ולפי דעתי מקובל לחלוטין. הביקורת שלו יועדה לקהל עליו הוא דיבר - הוא לא רוצה לספר לך ולי שהם לא מעורבים במה שקורה במדינה. הוא פונה אל אותה שמנא וסלתא במטרה לשנות את המצב. "ביקורת בונה, גם אם קשה", זוכר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ולכן הבאתי את דוגמת "חוק המקררים" – כשדעת הקהל רועשת ורוגשת לעיתים מועברים חוקים בזריזות. ע"ע גם הניסוח החדש של החוק נגד המרדה/חוק דרעי. אני מוותר מראש על התרגיל הקבוע של שכתוב הפסקה הראשונה של תגובתך והסבתה לביקורת על עוזי לנדאו אך אני סמוך ובטוח כי תוכל לבצע את התרגיל המחשבתי הנ"ל בעצמך (אני לא יכול להתאפק: "...מה הוא חושב, שב"קריאה נרגשת" הוא יקים את השמאל השבע מרבצו? יותר מעשים, פחות דיבורים, זה המוטו שלי.") |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |