בתשובה לנעם טל, 21/11/04 23:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העמדת רוצח כברגותי למנהיג הערבים בא''י תשיג את ההיפך מהרצוי. לדעתי מי שמתאים יותר מכל להנהיג את ערביי א''י לדמוקרטיזציה ולמודרניזציה הם חברי הכנסת הערבים, דוגמת אחמד טיבי או עזמי בשארה (למרות סלידתי מהם באופן אישי) - אנשים ללא מעורבות בטרור, אך בעלי מנהיגות מוכחת, משכילים ובוגרי המערכת הדמוקרטית הישראלית (על כל מגרעותיה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן רעיון מפתיע ומרענן. בהנחה שמשהו כמו טיבי ינהיג את הפלסטינים אתה חושב שיש סיכוי להצלחה? לדעתי הבעיה היא לא במנהיגים אלא בעם. הם צריכים להיות ראלים ולקבוע יעדים ברי השגה כמו התנועה הציונית בהנהגת דוד בן גוריון (שאמש מלאו 31 שנים למותו). לדעתי הסיכוי היחיד של הפלסטינים הוא להפוך את עזה בתוך עשור למדינה עירונית בסגנון הונג קונג. אבל אני לא רואה את זה קורה כי הערבים אינם סינים צייתנים ובניגוד ל"דת" הסינית האיסלם מקשה מאד על ביצוע רפורמות. בסוגיה זו עוסק ספרו של תומס פרידמן"הלקסוס ועץ הזית" - המעבר מחברה עממית כפרית לתרבות עירונית שטכנולוגיה וצעצועים אלקטרוניים הם דתה החדשה. (כמו שקורה כיום למשל בוויטנאם). אני לא מאמין שהמוסלמים רוצים או יכולים לעבור את השינוי הזה, ואני לא יודע אם יש דרך אחרת להבטיח שגשוג ורווחה שהם לדעתי תנאי חיוני להשגת שלום מהסוג שיש באירופה. אין אהבה גדולה אבל גם אין מלחמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נשלח אליהם את חיים הכט כיועץ. הוא הרי היה בסינגפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון נהדר סאן-שיין, זה בטח ישפר את הרייטינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחמד טיבי ועזמי בשארה לא יכולים להיות מנהיגים פלסטינים, דווקא בגלל העובדה שהם אינם ''רוצחים'', כדבריך. מנהיג פלסטיני שלא נבנה על בסיס אתוס המאבק בישראל, לא יוכל להתקבל כמנהיג עממי אמיתי, ובטח ובטח שלא יוכל לקחת על עצמו את סיום המאבק. ברגותי לכשעצמו אינו שונה בכך מג'בריל רג'וב, מוחמד דחלאן, או קדורא פאראס (מהיוזמים של הסכם ג'נבה) - כל דמות משמעותית בפתח צריכה הייתה לצמוח על בסיס המאבק בישראל (או כפי שאנחנו רואים אותו, הטרור), ורק מהן נוכל לבקש לסיים אותו. היתרון היחידי של ברגותי הוא דווקא בעובדה שהוא יושב בכלא הישראלי, וזוכה להישאר נקי ממלחמות הירושה של ערפאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק הבעיה. הגיע הזמן שיקום לערביי יש''ע מנהיג אזרחי, שמחוייב לרווחתם ושגשוגם של בני עמו, במקום להשמדת מדינת ישראל כמדינת היהודים (או לניצול כלכלי של בני עמו). כל עוד זה לא קורה, אין לנו פרטנר אמיתי. אבו מאזן, אבו עלא ודומיהם, הם ''אותה גברת בכסות אחרת'' - העובדה שטון דיבורם רך ואין להם ''שערות על הפנים'' לא גורעת ממחוייבותם לאג'נדה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ולא ממוכנותם לשימוש בטרור כאמצעי זמין להשגת מטרותיהם. אותו דור מנהיגים מקומי ואותנטי (פייסל חוסייני, חנאן עשראוי וכד'), אשר איתם דן שמיר בזמנו, איבד את התמיכה העממית ואת יכולת ההשפעה בעקבות ההכנסה של הגורמים הזרים - אש''ף טוניס - בהסכמי אוסלו השתלטותם על השטח, ושעבוד ערביי יש''ע והאינטרסים שלהם לאג'נדה האש''פית. להערכתי, (ואני מקווה שאני טועה), יקח לפחות דור עד שערביי יש''ע ישתחררו מההשפעות הרעות של הסכמי אוסלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיע הזמן שיקום ליהודים בישראל מנהיג אזרחי, שמחוייב לרווחתם ושגשוגם של בני עמו במקום סתם לדפיקת הערבים. מישהו שלא צמח מהצבא והכבוד אליו לא נובע רק מאתוס המלחמה בערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה אחד כזה, שבא מעולם העסקים ולא ממשרד הבטחון. הוא החזיק מעמד 3 שנים כראש ממשלה, והוחלף ע"י אחר, שכן צמח בצבא, והכבוד אליו נבע מאתוס המלחמה בערבים ("הלבן בעיניים"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון רק בחלקו, ואבקש להסביר מדוע. גם אותו ראש ממשלה "אזרחי" הגיע לתפקיד כשמאחוריו הילה "בטחונית". החל מחברותו במשפחה עם עבר "בטחוני" שהקריבה קרבן גדול, המשך בשירות בסיירת מובחרת, וכלה בהפיכתו למומחה-לטרור בעיני עצמו. דווקא בעסקים לא נראה שהיה הצלחה גדולה. בפועל רוב הקריירה שלו היתה בשירות ציבורי/פוליטי. שלא לדבר על כך שהחלפתו בתפקיד לא נבעה מתפיסתו כ"רכרוכי" וכאזרחי מדי, לפחות לא בהקשר הצבאי. וגם לא מחוסר-פופולאריות של האידיאולוגיה שלו.היא נבעה רובה ככולה מכשלים שנבעו מאופיו ומתנהלותו (אשר חלקם שוכפלו ביעילות ע"י המחליף...). ואכן, המחליף נישא בין השאר על אתוס המלחמה בערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מגזים לחלוטין לגבי ההילה הבטחונית של נתניהו. נתניהו השתחרר כקצין זוטר בדרגת סרן מצה''ל, וההילה העיקרית שלו באה בגלל הצלחותיו בתחום ההסברה (בעיקר באו''ם) ולא בגלל פעולותיו בסיירת (שרובן לא היו ידועות בזמנו). מומחיותו בטרור (שהיא, דרך אגב מוכרת ע''י רבים, בעיקר מחוץ לישראל - אין נביא בעירו) אינה בצד הבטחוני-מבצעי אלא בצד המדיני. מבחינת ייחוסו המשפחתי, הוא זכה למכפיל כח הרבה יותר רציני בליכוד כבנו של בן-ציון מאשר כאחיו של יוני. ''דוקא בעסקים לא נראה שהיה הצלחה גדולה'' - תשאל את בעלי המניות של בי אר אמ, שחושבים אחרת. ואחרון - החלפתו בתפקיד נבעה מכך שהוא נתפס כאיום על האליטות השולטות, ובינהן האליטה הבטחונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שמגזים לגבי ההילה הבטחונית של נתניהו. ודאי שידוע לנו שהוא השתחרר כקצין זוטר בדרגת סרן. ועדיין לרבים מתומכיו הוא "הגיבור מהסיירת". ושוב, אין לזלזל בהילה של משפחתו כולה. הדבר החשוב שאתה שוכח שפוליטיקה וכושר היבחרות נוגעות להילה ולעובדות כלליות - לאף אחד אין כוח לפרטים הקטנים בתוך משדרי תעמולה. גם לטעון שהוא "מומחה לטרור" , אם זה נכון ואם לווא , עזר מאד להיבחרותו. ושוב - אתה יודע שמדובר במדיניות. חלק גדול מן הבוחרים די לו שיחשוב שיש פה מישהו שהוא גם גיבור וגם יודע לטפל בטרור. כנ"ל לגבי "בנו של בן-ציון" לעומת "אחיו של יוני". אולי בגווארדיה הישנה. כנראה שלא במרכז , ובוודאי ובוודאי שלא בפריימריז (אשר הוא תמך בקיומם בהתלהבות, אם זכור לי נכון). תשעה מבין עשרה בוחרי ליכוד (ואפילו אנחש שתשעים ותשעה מתוך מאה) שתשאל אותם מהי תרומתו הראשונה של בן-ציון נתניהו לליכוד יענו ב"הוא הביא לעולם את ביבי". לגבי "בעסקים לא היה הצלחה גדולה", דיברתי על התקופה שלפני כניסתו לזירה הציבורית וכמובן בחירתו לראש ממשלה. כמדומני שהתפקיד הבכיר ביותר שהיה בו הוא מנהל שיווק בחברת רהיטי רים. גם לאחרי הפוליטיקה - לא ברור אילו תחומי אחריות הוא קיבל על עצמו, פרט לתחומי שיווק ויחסי ציבור. ורק כדי לתקן - נתניהו לא מועסק בקרן הון הסיכון BRM כמדומני (הפוליטיקאי-בכוח שבא משהם הוא דווקא ניר ברקת, שהתמודד על ראשות עירית ירושלים). הוא הועסק בחברת BATM ואח"כ בחברת Electric Fuel . הטענה "החלפתו בתפקיד נבעה מכך שהוא נתפס כאיום על האליטות" היא משפט שמצלצל יפה אבל אין בו הרבה פרט לרהב. אין גורמים עלומי-שם שמושכים מאחורי הקלעים ומחליפים ראשי ממשלה, יש כאן עדיין ציבור שבוחר בצורה דמוקרטית. נתניהו ראה בתפקידו אפשרות להחליף את האליטות הישנות, אין ספק. הוא ניסה לבנות אליטה אינטלקטואלית ימנית בדומה למקובל בארה"ב. אבל אחזור שוב - החלפתו בתפקיד נבעה מקשיים בתפקוד שנבעו מאישיותו הבעייתית. היו לו תנאי פתיחה מצויינים וכל הסיכויים להמשיך בתפקיד לקדנציה נוספת, כמו מדינה שבה יש רוב כמעט אוטומטי למועמד הליכוד, הילה בטחונית כפי שאמרתי, קשיחות במו"מ עם הערבים. אבל תסתכל על האנשים שהיו לצדו והתגייסו (רובם תחת הכותרת "מאוכזבי ביבי") להפלתו, לא נראה לי שהם קיבלו פקודות מאליטה אלמונית (ואם היו מן האליטה, למה בחרו בו מלכתחילה?). הפופוליזם הזול שלו (התחנפות לכדורי "השמאל שכח מה זה להיות יהודים"), "הם מפחדים", לא ממש עזר לשפר את התדמית שלו כמנהיג קר-רוח.גם ההתמוטטות האיטית של הקואליציה שלו לא נבעה מקשר של האליטות, אלא מחוסר היכולת שלו לקיים אותה. בקיצור להאשים את "האליטה" זו תשובה שטחית ביותר ומתעלמת מהעדויות בשטח,למי שצפה (בבעתה מסויימת , יש לומר) בהתנהלות ביבי וממשלתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הביוגרפיה של נתניהו בnfc; " בנימין נתניהו. יליד 21.10.49, תל אביב. גדל בירושלים. ... ב-1972 השתחרר מצה"ל. קיבל דרגת סרן (במיל.) לאחר מלחמת יום כיפור. נתניהו סיים תואר ראשון בארכיטקטורה ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת M.I.T בארה"ב. למד מדע המדינה ב- M.I.T ובאוניברסיטת הרווארד. לאחר לימודיו עבד בחברה הבינלאומית לייעוץ כלכלי BCG, בה השתתף בין השאר בבדיקת מדיניות כלכלית למדינות שונות באירופה. לאחר מכן מונה למנהל השיווק של חברת רים תעשיות בע"מ. ב-1979, במסגרת מכון יונתן, יזם וכינס בירושלים ועידה בינלאומית נגד הטרור בהשתתפות מנהיגים רבים מן העולם, ביניהם ג'ורג' בוש. ב-1984 כינס ועידה נוספת בוושינגטון, בהשתתפות ראשי הממשל האמריקני. ב-1982, בעקבות פנייתו של שר החוץ משה ארנס, מונה לתפקיד ציר ישראל בוושינגטון. היה חבר במשלחת הראשונה לשיחות שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל וארצות הברית." אז קודם כל, תיקון קטן - הוא השתחרר בדרגת סגן, והועלה לדרגת סרן רק במילואים. חברת BCG מוכרת לכל מי שבתחום העסקי כאחת החברות המובילות בתחום, והמודלים שלה נלמדים באקדמיה. ואחרון: להתמנות למנהל שיווק בגיל 30 זה הישג לא רע בכלל, ושלוש שנים לאחר מכן הוא עבר לשירות הציבורי. אתה צודק לגבי BATM לעומת BRM (טעות סופר שלי), אבל זה לא משנה את העובדה שנתניהו נשכר כיועץ עסקי ע"י חברות מהשורה הראשונה. האליטה שקמה נגד נתניהו אינה אלמונית כלל וכלל, והיא כוללת את האליטה המשפטית ("ציפור בננה") הבטחונית והתקשורתית, ובנושא הזה רשות הדיבור לצבי מרום: "גם מקומו של יועצנו לשעבר, מר נתניהו לא נפקד. כאן, סבור אחד החברים, שיתכן כי מר רולניק שייך לקליקת העיתונאים שאיימה עלינו עם שכירת שירותיו של מר נתניהו, כי "מי שעובד עם נתניהו לא שוכחים" " )http://www.nfc.co.il/ArticlesPrintVersion.asp?docId=...( נתניהו תואר כאחד מנסיכי הליכוד, יחד עם מרידור אולמרט לבנת ואחרים - בנים של פעילים מרכזיים בתנועת חרות. ואחרון חביב: לגבי התנהלותו כראש ממשלה, אמנם היו לו כשלונות פוליטיים (דוד לוי, בני בגין, יעקב נאמן, דן מרידור) וגם כשלון מדיני חמור אחד (פרשת משעל), אבל גם הישגים מדיניים רבים בתקופה קצרה (הכנסת עקרון ההדדיות עם ה"פלסטינים", סגירת האוריינט האוס, הפיכת הקשרים עם טורקיה לברית אסטרטגית ועוד). התנהגותו אמנם הרגיזה רבים מחבריו בליכוד, אבל פוליטקאים עובדים לפי אינטרסים ולא לפי אמוציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי כללי ''המשחק''הדמוקרטי אי אפשר להכתיב לצד השני את מי לבחור כדי שיהיה לך נוח יותר..אם תיקח את הצעתך צעד רחוק יותר אולי תבחר להם את שרון--אחרי הכל הוא מציע להם מה שלא יכלו לקבל בעצמם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לשרון זה עשוי להשתלם, ביחוד לנוכח הליברליות המופלגת שמגלים הפלסטינאים כלפי תופעות של ''אי סדר'' בנושאים כספיים אצל מנהיגיהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |