 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש פה המון תגובות ולא קראתי את כולן, אבל לא ראיתי אף אחד שכתב שהרעיון הכללי די מובן מאליו. בתורה כל שלושת הרגלים מקושרים לאדמה ולעונה. למשל: פסח הוא חג הקציר, שבועות חגיגת הביכורים וכו'. במשנה מתקשר גם הנושא המיני לחג: בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים בבגדים שאולים כדי למצוא חתן- וכדי שהוא לא יסתכל על היחוס או הכסף אלא על יופיין. בנוגע לקרבנות:כבר הרמב"ם הסביר את עניין הקרבנות תוך השוואה לדתות הפגאניות הקדומות. לטענתו, הסיבה היחידה למצוות הקרבנות היא סיפוק היצרים הפגניים של עם ישראל. ולמרות שזהו מעשה פגני לחלוטין יש, לדעתו, הבדל עקרוני בדבר כאשר הוא נעשה במצוות האל האחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאחרי כל כך הרבה שנים הדיון כבר לא רלוונטי, אבל נראה לי לא מתאים לחלק למונוטאיסטי ופאגני. גם הדתות המונותאיסטיות הן דתות של אנשים.ודאי שיש הרבה יסודות עממיים- חגים הקשורים לעונות השנה, מנהגים קודמים וכד'. לכן לא הייתי מכנה את החגים כחגים פאגניים אלא כארועים עממיים. בהרבה מקומות אפשר היה למצוא טכסים, מחולות ושירים הקשורים לקטעים ספציפיים בחיי האנשים. שירי קציר, חתונה ולמעשה כמעט לכל פעילות. היות שלא האל (פאגני או יחיד) לא ברא את האדם אלא האדם ברא את האל, האנשים הדביקו טכסים לאלים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |