|
||||
|
||||
הוכחת באותות ובמופתים, שהתפיסה שלך לגבי מהי אמנות היא שמרנית ביותר. אין כל פסול בזה שככה אתה רואה את העולם, אבל לידיעתך, ישנם, פה ושם, אנשים שמסוגלים ליהנות גם מאמנות שנעשתה אחרי תקופת מאטיס. להתווכח איתך אין לי כוונה, שמתי לב שטכניקת הוויכוח שלך היא בלתי מנוצחת, עד כדי כך שאתה מתקבל כמו איזה בוט, שמצטט בתגובתו חלקי משפטים של הטקסט אליו אתה מגיב ואז פוסל אותם בטון נחרץ ששמור בדרך כלל לאלוהים, ואני לא מתווכחת עם אלוהים. :) |
|
||||
|
||||
יש פה ושם גם אנשים שנהנים מרצח בני אדם. שהם יטענו שהתפיסה של רוב האנשים לגבי מוסר היא "שמרנית ביותר"? |
|
||||
|
||||
ואמנות זה היינו הך? יש דבר כזה מוסר מודרני? מוסר פוסט מודרני? מוסר קלאסי? הטענה שלי רחוקה מרלטיוויזם, לדעתי. |
|
||||
|
||||
מן הסתם לא תמצאי תורות מוסר שנקראות על שם זרמי אמנות, אך כן תמצאי תורות מוסר שמכונות ''פוסט מודרניות'', ויש תורות מוסר שניתן לכנותן ''קלאסיות''. מכיוון שמוסכם עלי שרלטוויזם הוא פסול, הרי ש''דעתי'' אינו נימוק מספיק כדי להסביר מדוע הטענה שלך רחוקה מרלטוויזם, ועלייך להסביר את עצמך. |
|
||||
|
||||
מיד לאחר שתסביר את הזינוק התמוה שעשית מאמנות אל מוסר, או מיצירה אל רצח. |
|
||||
|
||||
בשני המקרים יש ניסיון כושל להצדיק דבר מה באמצעות העובדה שאנשים אוהבים אותו, והעובדה שהם טוענים על מי שלא אוהב אותו שהוא שמרן. כמובן שאין דין מוסר כדין אמנות - אך מהודעתך לא ניתן להבין את ההבדל, ומטרתה של הודעתי היא לגרום לך להסביר את ההבדל הזה - דהיינו, מדוע טיעון ה''יש כאלו שאוהבים את זה'' תקף. |
|
||||
|
||||
שחשבתי על הטיעון שלך לגבי רצח, לא הצלחתי למצוא את הרלוונטיות שלו. הטיעון שלי הוא שאמנות עכשווית מדברת אל פלח אוכלוסיה צר מאוד. (וחבל שכך, אני חושבת שיצרני האמנות הם הניזוקים העיקריים מכך שהאמנות שלהם אינה נגישה לאדם הממוצע) אבל כל עוד קיים קהל, היא תקפה בעיני. למעשה היא תקפה גם בלי קהל, אבל זה כבר וויכוח אחר. אני מתקשה להשוות את זה לרצח כפי שעשית, זה כמו להשוות אגס לדג, מה הקשר? אם כבר, נראה לי נכון להשוות אמנות לספורט, גם הוא ממומן ע"י המדינה, גם הוא נצרך ע"י פלח אוכלוסיה מסוים. ג'ודו, למשל? ספורט איזוטרי למדי, האדם הממוצע לא יודע להבחין בין איפון לבין צוקהארה, ייתכן שצפיה בקרב כזה תעניין אותו גם מבלי להבין מי מוביל ומי מפסיד, למשל. אבל בשני המקרים, כדי לחוות את החוויה המלאה, צריך להבין מה אתה רואה. שמרן הוא מי שאינו פתוח ללמוד ולהשתנות, אני חושבת שמי שממשיך לצפות שתחום האמנות יקפא במקומו וימשיך לייצר אמנות שהוא מבין ללא מאמץ, הוא שמרן. זכותו, אבל (לדעתי) מוטב שיצהיר על עצמו "אני לא מבין את מאנצוני", מאשר יטען שמאנצוני אינו מובן, או שהוא שרלטן. |
|
||||
|
||||
מה שאמרת טרם הבהיר מדוע ''יש אנשים שאוהבים את זה'' הופך דבר מה לראוי או רצוי. את אמנם לא מוצאת שום קשר בין אמנות לרצח, אבל הטיעון שאת משתמשת בו כדי להצדיק אמנות יכול, למעשה, להצדיק כל דבר שיש לו קהל. לסרטי סנאף יש קהל. אם את טוענת שהטיעון שלך כן חל על אמנות ולא על סרטי סנאף, עלייך להסביר במה הם נבדלים. כל עוד הטיעון היחיד שלך הוא ''יש לזה קהל'', הרי שאמנות וסרטי סנאף אינם נבדלים, ועל כן שניהם לגיטימיים במידה שווה. |
|
||||
|
||||
אפשר להציע לכם להתקדם שלב אחד? נסו "יש אנשים שאוהבים את זה, וזה לא בלתי מוסרי [עד כדי לקיחת מיסים]". אמנות קונספטואלית בפנים, רצח בחוץ. המשיכו מכאן (או שתקראו את אחד הפתילים האחרים כאן שהתקדמו עוד הלאה.) |
|
||||
|
||||
''הוכחת באותות ובמופתים, שהתפיסה שלך לגבי מהי אמנות היא שמרנית ביותר.'' משום מה, נדמה לך שאם תגידי על מישהו שהוא ''שמרני ביותר'' ותאמרי שהוא לא מסוגל להנות מאמנות ''אחרי...'' ושאר טיעוני אד-הומינם אז הוא נורא ייבהל מזה שיגידו עליו שהוא בורגני אטום, יתנצל ויפרפר בדרכו חזרה אל הסליחה והמחילה. נצא מנקודת הנחה שאילו היה לך טיעון רלוונטי היית מן הסתם משמיעה אותו, אלא שככל הנראה אין לך. |
|
||||
|
||||
"משום מה, נדמה לך שאם תגידי על מישהו..." לא נדמה לי כלום. שמרנות אמנותית אינה גנאי, אתה חולק אותה עם תשעים אחוזים מהאוכלוסיה, לדעתי. אין לה ולא כלום עם בורגנות או עם השכלה (פרט להשכלה בשטח האמנות עצמו, אולי). אני פשוט הסתייגתי מטכניקת הוויכוח שלך. אתה בוחר סעיפים שנוחים לך, מצטט חלק מהם, ומתייחס אליהם כמו שופט, שגוזר נכון ולא נכון. "אין ומעולם לא היתה דרך אחרת"? אה, הנה, הבנתי מה הבעיה שלי איתך, אתה לא מתווכח כדי ללמוד. אתה מתווכח כדי לנצח, ועם זה - אני לא מתווכחת. |
|
||||
|
||||
''לא נדמה לי כלום. שמרנות אמנותית אינה גנאי, אתה חולק אותה עם תשעים אחוזים מהאוכלוסיה, לדעתי. אין לה ולא כלום עם בורגנות או עם השכלה (פרט להשכלה בשטח האמנות עצמו, אולי).'' אם אינך יודעת מספיק או מבינה מספיק כדי להגיב תגובה עניינית לטענות ענייניות, פשוט אל תגיבי. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך היא דוגמה מפוארת לתגובה לא עניינית לטענות ענייניות. |
|
||||
|
||||
תזכיר לי מה היו הטענות הענייניות שהיא העלתה לגופו של דיון? |
|
||||
|
||||
כיפאק?-הי! א-ו-ר-י--ר-אא-ד-ל-ר! הך בתוף והי-צ'יפופו! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |