בתשובה להאייל האלמוני, 19/11/04 17:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פיליפ גלאס יצר מוזיקה נהדרת על עקרון דומה למדי, אבל אולי אתה לא תאהב אותו. אישית אני מזדהה עם הכותב כאן בדיוק שאמר שהוא מרגיש שהוא "רואה בארץ של עיוורים" (אהלן גידי!). בתור ילדה קטנה, אמא שלי שמה את ספרי האמנות על המדף התחתון כדי שאוכל להגיע אליהם, ומאוד נהנתי לעבור שוב ושוב על הדפים של אמנות מודרנית (אחותי דווקא לא גילתה עניין בספרים הללו), עוד לפני שידעתי לקרוא. בתור נערה, הייתי מבריזה מבית הספר ונשארת שעות במוזיאון ישראל 1, בעיקר באגפי האמנות המודרנית (עברתי גם על שאר האגפים, אבל הם נטו לשעמם אותי הרבה יותר). יותר מאוחר, בתור אדם מבוגר, יצא לי לבקר במרכז פומפדו בפריז (שמציג בעיקר אמנות מודרנית), ולהנות מאוד מהרבה מהמוצגים שם, כולל הרבה מאוד מופשטים. אחד הדברים המדהימים בשבילי היה סוף סוף לצרף שמות ליצירות שאהבתי מילדותי, מהתקופה שלא ידעתי לקרוא ולא ידעתי מי יצר מה. עד היום, אני די גרועה בשמות, אבל מזהה מיד אם ראיתי יצירה בעבר. לצערי, אין לי את אוצר המילים המתאים בשביל להסביר מה מושך (ומשך אותי מאז שאני זוכרת את עצמי) לאמנות מודרנית. כשאני חושבת על אמנות מודרנית מופשטת *טובה*, הדימויים שעולים לי בראש הם מוזיקליים. ---- 1 יש דבר יותר חנוני מזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 חנוניות? נשמע לי שיא הקוליות, לפחות מכיתה י' ומעלה. אבל מה אני מבין, אני סתם חנון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |