בתשובה לאורי רדלר, 18/11/04 15:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב, אורי, שכל הקולנוע הדוקומנטרי הוא בעניין העברת מסרים וכמובן שספרים בנושאים היסטוריים פוליטיים וכלכליים מעבירים מסרים. כיון שזה קיים בצורה טריויאלית בענפים האלה, לא היה מקום להתפתחות מקבילה בספרות היפה או בקולנוע האמנותי. אגב, אמנות קונספטואלית היתה קיימת גם בתקופות קדומות יותר וסדרת הרישומים הנפלאים של גויה "זועות המלחמה" (מאמר שלי במגזין e-mago בקרוב) היא דוגמה מצויינת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רואה בזוועות המלחמה של גויה אמנות קונספטואלית, הרי שיש לך הגדרה כה רחבה של המושג שאפשר להכניס בתוכה את חצי עולם האמנות. ליתר דיוק, דומה שאתה עוקף את העניין באמצעות יישום הגדרה פרטית משלך למושג. כלומר, להכליל בתחום זה כל דבר שיש לו ''מסר.'' אני חושב שלכל ברור כי זו הגדרה חסרת משמעות ולא רלוונטית לזרם הספציפי שעליו דובר כאן. בקיצור, במקום לענות על השאלה, עקפת אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפא של מה שכתבתי אינו קשור לתשובה כלל, אלא רק הרישא, כך שאיני עוקף כלום. אמנות קונספטואלית, עד כמה שאני יכול להבין את השם היא אמנות שיש מאחוריה קונספט ולכן הסדרה של גויה עונה על ההגדרה. כתבתי זאת רק דרך אגב מבלי לנסות לשנות את הדיון. ברור שזו אינה האמנות הקונספטואלית של ימינו שעבורה השם מגדיר ז'אנר מצומצם בהרבה שבו המסר הוא חזות הכל ולא צריך אמנות בצידה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |