 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנסה להיות תמציתי: כאשר ישנן שתי חירויות המוצבות זו מול זו הן נשקלות לפי התפישה שחירותו של אדם אינה צריכה להיות מוגבלת אלא במקום שבו היא מגבילה את חירותו של אדם אחר. בדוגמה שנתת, החירות של א' לחצות את הכביש נשקלת מול החירות של ב', ג', וד' לקיים הפגנה למען "סוציאליזם לכל פועל." במקרה הזה, מובן מאליו כי חירותך לחצות את הכביש, אף שאין מערערים עליה, ניתנת להגבלה זמנית כדי לקיים *חירות אחרת*. דוגמה פשוטה יותר תועיל כדי להבין את העקרון. נאמר שאין כאן התנגשות בין הפגנה לחציית כביש אלא רצון כללי לחצות את הכביש. כלומר, בבוקר יום א' מתייצבים 6.8 מליון תושבי ישראל ליד מעבר החצייה בבלוך פינת אבן גבירול ומנסים לחצות את הכביש כדי להוציא כסף מהכספומט של בנק בינלאומי בצד השני. ברור כי למרות שלכל התושבים יש זכות מלאה ושווה לחצות את הכביש, ייערכו הסדרים מסוימים שיאפשרו לכל אדם לחצות בתורו. זוהי הגבלה טבעית בגלל מגבלת הנגישות. המקרה של דורון גלילי, האיל האנטי-רטנטיבי ושאר צינוקאים שונה. כאשר הם משליכים אותי לצינוק, הדבר לא נעשה כדי להבטיח חירות אחרת או על בסיס שיקלול חירויות אלא כדי לקדם מטרה שאין לה קשר לחירות (השחתת הנוער). לעניין החוף והמרינה, לא ברורה לי עמדתך. האם אתה רואה בעובדה שאיני מתיר לך לבוא ולקחת מוצרי מזון מהמקרר שלי הגבלה של חירותך? או שכוונתך היא שהמדינה מכרה באופן שערורייתי את החוף לקבלן מרושע? אלו שני מקרים שונים מאוד. ========= לגבי העניין האחרון: בסבבה. אני מציע גם להפנות אגרסיות הצידה. כל פעם שאתה מרגיש שאני מטומטם במידה החוצה את גבולות החוק, קרא לגיל לדרמן אידיוט. אני אממש עם דוקטור בר ביצוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, על עניין הכביש כנראה שאנחנו מסכימים, ואני שמח לראות שאתה מתייחס לכך כאל פגיעה (הכרחית) בחופש. לעניין המרינה: זאת דוגמא למשאב מוגבל שדווקא כן נענה לחוקי המשחק-סכום-אפס שנוא נפשך, ובתור שכזה כל מכירה שלו לאיזה קבלן היא שערורייתית בעיני. במובן הכללי יותר, אני מקבל בעקרון את הטענה שעושרם של העשירים *לא בהכרח* בא על חשבון העניים, אבל בעולם הצפוף והגלובלי שלנו הרבה פעמים הוא כן. אפילו הדוגמא המשומשת של מספר מקומות מוגבל באוניברסיטה והיתרון הברור של בנו-של-העשיר להתקבל אליה מדגימה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טוב, על עניין הכביש כנראה שאנחנו מסכימים, ואני שמח לראות שאתה מתייחס לכך כאל פגיעה (הכרחית) בחופש." אני לא חושב שהיה כאן ויכוח. מובן מאליו כי החירות המוחלטת היא אידאה ובפועל תמיד יש לה סייגים. השאלה היא רק מה טיבם של הסייגים, כאשר אני גורס שהסייגים היחידים המותרים צריכים לנבוע מחירותם של אחרים, בעוד עמיתי לויכוח גורסים שגם הם רוצים מסטיק בזוקה. מרינה: קרקע היא תמיד משאב מוגבל, אבל לא משחק סכום אפס כיוון שהשימושים שניתן לעשות בה יכולים להיות שונים ביעילותם. על אותה פיסת קרקע ניתן להקים בית פרטי, בית קומות, חנות כלבו, גורד שחקים, פארק שעשועים או, כנהוג במקומותינו, לחפור בור דקורטיבי. כנ"ל לגבי חוף. אתה יכול למסור אותו לצרכים סודיים וחיוניים כמו ערב מנגל של שייטת 13, להפוך אותו לחוף ציבורי עם מצילים, אוכלוסיית טובעים מוסמכת עם ייצוג נכון-פוליטית לרוסים וערבים, מגפון לצורכי אתה-שם-עם-האופנוע-תתרחק-מהחוף ורישוי לקפיטליסטים שצועקים ארטיק-ארטיק; אתה יכול למכור אותו לצורך מיזם חברתי של ביכלר וניצן שיערכו בו ערבי עיון להוכחה שלמעשה האינפלציה דוהרת אבל נתניהו החביא את הנתונים במגירה ובגלל זה אף אחד לא שמע על זה; ואתה יכול להעביר אותו לבעלותי המלאה (ממליץ!). כל אחד מהשימושים יפיק תועלות שונות. לגבי העניין השני: האם יש אפילו שמץ קלוש של עדות לכך שעושרם של העשירים בא על חשבון העניים? צר לי, אבל אמירות מעורפלות נוסח "בעולם הצפוף והגלובלי שלנו" לא תופסות בעיני. הטיעון המשומש להפליא של פקולטות נומרוס-קלאוסוס הנוראות מחזיק מים עוד פחות. האם הטענה שלך היא שחיים משכונת הארגזים שעבד קשה כל חייו והשתמש בכספו כדי להעניק השכלה נאותה לבניו למעשה גוזל משהו מבניהם של הורים מצליחים פחות? הרי אין אנו עוסקים כאן בקומץ בניהם של האחים עופר או שרי אריסון – הגזלנים הם קבוצה רחבה הרבה יותר (אחרת, הגזילה לא הייתה ראויה לציון) של בורגנים פשוטים שעבדו קשה, חסכו, השקיעו בחוגים לילדים, בשיעורי עזר, בקורס הפסיכומטרי המטופש, וכן הלאה. היכן כאן הגזלנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד מהשימושים שמנית ייקח משאב ציבורי ויהפוך אותו לפרטי. ברוב המקרים, הזוכה יהיה מישהו עם מספיק כסף (במיעוטם: מישהו עם מספיק כוח להפחיד את הפקחים). במשאב ציבורי יש גם לעניים חלק, וכשהוא הפך לפרטי הם הפסידו את החלק הזה. חיים משכונת הארגזים הוא היוצא מן הכלל. רוב האנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אינם יכולים, במאמץ סביר, לתת לילדיהם אותו חינוך שהעשירים יכולים. "העשירים", לצרכי, אינם דווקא האחים עופר אלא כל מי שנמצא בעשירונים העליונים. לא הייתי קורא לזה "גזלנות" - ולא רק בגלל העניין המעיק של התמלוגים ליעקב - אבל כן הייתי אומר שבמידה מסויימת כשבנו של בורגני מסודר מתקבל לאוניברסיטה, זה נעשה על חשבונו של בן הסנדלר. הדוגמאות שהביאו כאן על עליית רף הקבלה מצביעות לכיוון הזה. והטענה הכללית שהבאתי על העולם הצפוף שבו מה שנוסף לאחד נגרע מהשני - יש כאן איזה אלמוני שמנה כמה וכמה דוגמאות כאלה, אבל ההודעה שלו אבדה לי. בטח קראת אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שימושי קרקע: לא הבנתי מה אתה רוצה לטעון כאן: אני טענתי כי קרקע אינה משחק סכום אפס משום שאפשר לעשות בה שימושים שונים עם תועלות שונות. התשובה שלך היא שבכל אחד מהשימושים ילקח משאב ציבורי ויהפוך לפרטי. אני מבין שמבחינתך זו התפתחות לא רצויה, אבל לא ברור לי מה הקשר בין זה לבין מה שאמרתי. גם אם הקרקע נותרת ציבורית עדיין יכולה הממשלה/עיריה לבנות עליה פארק, בניין נוסף לפקיד שומה מספר 2, מבנה לדיור מעוטי יכולת, מוזיאון לזכר שרי החינוך והתרבות לדורותיהם, וכו'. גם אלו שימושים שונים עם תועלות שונות. ============ השאלה האם חיים משכונת הארגזים הוא יוצא מן הכלל פתוחה בעיני. הייתי שמח לשמוע על הבסיס העובדתי שיש לך לקביעה שזה "היוצא מן הכלל." מעבר לכך, מתשובתך גם נעדרה הסיבה מדוע מי שהתמזל מזלם להיוולד במדינה מערבית, עמלים קשה יותר ומתוגמלים על כך גוזלים משהו ממישהו אחר? לפי נתוני הביטוח הלאומי לישראל, מחצית האוכלוסיה יכולה להחשב "ממעמד סוציו-אקונומי" נמוך (ר' כאן לגבי הקרבה בין קו העוני למשפחה וההכנסה המשפחתית: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00026.htm). כלומר, חצי מהאוכלוסיה גוזלת משהו שמגיע לחצי השני בזכות. השאלה היא: בזכות מה? מדוע העובדה שהוריך היו מוכשרים, חסכניים או פחות באו מהקיבוץ מהורי הופכת אותך לגזלן? הפכתי כאשר הפכתי בסוגיה, האפשרות היחידה שעלתה על דעתי לזכות כזו היא זכות מלידה. כלומר, שלכל אדם ניתנת בלידתו (מטעם האל?) איזו מנה בסיסית של זכויות שהוא רשאי "לגבות" מאנשים אחרים במהלך חייו. האם כך אכן אתה תופס את הדברים? אם לא, אנא הבהר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |