|
||||
|
||||
לא אמרתי בשום מקום שאין בעיני חשיבות לסטטיסטיקה או להתמחות - אלא שצריך לבוא אל אותה סטטיסטיקה/התמחות בחיפוש אחר קריטריון מסויים. כל אחד בהחלט יכול לבוא עם קריטריון משלו - זה לא אומר שאני אעריך במיוחד את הדברים שהוא מכנה "אמנות", או שלדעתי הם יהיו אמנות, אבל אני עדיין אוכל לקבל את הסיווג שלו. למעשה, ככה יותר פשוט לעשות הפרדה בין סוגים שונים של אמנות ובין סוגים שונים של "מבינים באמנות". בואי נתרכז בדוגמת הבננה, שהיא טובה כדי להבהיר את העמדות שלנו: לפי גישתך (כפי שהבנתי אותה) את מציעה להגדיר בננה בתור "מה שאנשים אומרים שהוא בננה". מכאן שבננה תוכל להיות גם הבננה הרגילה, גם כל דבר בעל ארבע רגליים וגם כל יצור חד תאי, וזאת בעת ובעונה אחת. אז, כשיבוא אלי מישהו ויגיד לי "יש לי בננה בחדר ואני הולך לאכול אותה", ונניח שאני צמחוני, אני לא אדע אם להצטרף אליו או להרביץ לו. לעומת זאת, אצלי יכולים הרבה אנשים להגדיר בננה בצורה שונה, אלא שהרווח הוא כפול: ראשית, כשהחבר שלי אומר לי שיש לו בננה בחדר אני יודע על מה הוא מדבר, כי אני מכיר את ההגדרה שלו. שנית, קרוב לודאי שניתן יהיה, באמצעות ההגדרה ה"פרטית" של חלק מהאנשים, להגיע להגדרה כללית - באמצעים הסטיסטטיים שאני לכאורה מתנגד להם. החשוב, ומה שמפריד בין שתי הגישות שלנו, הוא לדעתי העובדה שאני תומך בריבוי הגדרות, אבל שכל הגדרה תהיה ברורה ולא רב משמעית, ואילו את תומכת בהגדרה יחידה ורבת משמעות (כה רבת משמעות, שלדעתי היא חסרת משמעות). על כן, אני לא מקבל את ההגדרה שלך (כמו שהבנתי אותה, ייתכן שטעיתי) ואני בהחלט לא מחפש הגדרה כוללנית שאינה נסמכת על דעת הקהל. אני רואה את ההגדרה ה"אובייקטיבית" כמספקת תנאי הכרחי ולא מספיק לאמנות. אני אישית רואה מתמטיקה בתור סוג של אמנות (יש עוד כמוני, נראה לי), ואילו הנדן המעוצב בחרב שלך ברור שהוא אמנות, שכן אולי החרב חיונית להישרדות, אבל נדן מעוצב אינו. |
|
||||
|
||||
גישתי, כפי שהוצעה במקור, היא להראות להרבה אנשים הרבה אובייקטים ולשאול אותם על כל אחד מהאובייקטים "זאת בננה?" התשובה שתקבל לבסוף תאפשר לך לדעת איפה ההגדרה הפרטית שלך נמצאת לעומת ההגדרה הממוצעת. אני מבינה שנדמה לך שבננה זו מילה חד משמעית, אבל אפילו זה לא נכון - אם תשאל קבוצת אנשים אם Plantain היא בננה, אני בטוחה שתקבל תגובות מעורבות אם יש בקבוצה אנשים שאכלו את הפרי. אני עדיין לא מבינה את העניין עם ריבוי ההגדרות - כיצד אפשר להשתמש בזה? לתחזק רשימה שאורכה כמספר בני האדם כפול מספר המילים? |
|
||||
|
||||
ואגב, בחיי היומיום, הבלבולים המילוליים שאתה נתקל בהם הם הרבה יותר מהסוג של Plantain היא כן או לא בננה מאשר מהסוג של חיפושית היא כן או לא בננה. נדמה שמחבר המאמר המקורי אומר - "זוהי חיפושית ושאף אחד לא יספר לי שזו בננה! אני מוכן לקבל בננות ורודות, קטנות וגדולות, Plantains ועוד כמה דברים בתור בננה, אבל לא חיפושית" |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את השאלה שלך על ה"רשימה". באותה מידה אפשר להגיד שהשיטה שלך - לשאול "הרבה" אנשים על "הרבה" אובייקטים, ולנסות לעשות אינדוקציה מוצלחת, גם היא בלתי יעילה. המטרה שלי היא פשוטה: לדעת, בהינתן קבוצה של אנשים, לדעת *על כל דבר* האם הוא אמנות או לא לדעת, או לפחות להיות מסוגל להפעיל שיפוט (שייתכן שיהיה שגוי) האם משהו, לגישתם, הוא אמנות. אני לא מעוניין לנסות ולמצוא הכללה למילה "אמנות" שתהיה תקפה עבור כל או רוב בני האדם - זו נראית לי משימה חסרת סיכוי בהרבה. מה שאני רוצה הוא לבוא אל אנשים, לשאול אותם "מה זו בננה?", ועל פי התשובה שהם יתנו לי להיות מסוגל להעריך עבור כל דבר האם הוא בננה או לא - עבור אותם אנשים. כך אני אמנם לא אדע מה זה "בננה" באופן כללי, אבל אני אדע מה זו בננה עבור קבוצה מסויימת של אנשים, וזאת מבלי שאצטרך לבוא אליהם עם בננות ותפוחים ולנסות להקיש את הכלל שמכתיב את הלך החשיבה שלהם ולפיו הם מחליטים על משהו האם הוא בננה או לא. למעשה, זה לא קשה: כשאני נותן למישהו בננה/תפוח, שואל אותו האם זו בננה והוא עונה לי, אני יכול להוסיף עוד שאלה: "למה"? הבעיה שלי מתחילה עם האנשים שאינם מסוגלים כלל לענות על השאלה הזו. האם לדעתך זה רלוונטי גם בדוגמת הבננות? |
|
||||
|
||||
גדי, אני מבינה שאתה מחפש הגדרה דדוקטיבית, אבל אתה מניח שאנשים *חייבים* להיות מסוגלים לספק לך הגדרה כזו ושההגדרה שהם יספקו היא נכונה (לגביהם לפחות). מנסיוני המוגבל, אנחנו לא מוכשרים במיוחד בהגדרות כאלו ובוודאי שאיננו מסוגלים לענות נכונה על השאלה "למה"? (למה אתה מעדיף מקלחת על אמבטיה? למה חבר שלך מזמין אותך לאכול את הבננה שלו? למה החלטתי לשתות הבוקר קפה ולא תה?) אם תשאל אנשים מהי בננה ואותם אנשים לא יודעים מה זה Plantain (כי הם, נניח, ישראלים שלא היו בדרום אמריקה), האם תקבל תשובה דדוקטיבית טובה יותר מהתשובה האינדוקטיבית? אני חושדת שתקבל תשובה בנוסח "פרי מאורך ומכופף כזה, בצבע קרם, בגודל בין ככה לככה, עם קליפה צהובה שמחליקים עליה". אם תציג בפניהם פתאום Plantain, הם יגידו "אה, לא ידענו שיש דבר כזה, גם זה בננה, למרות שזה יותר גדול". כעת, אם תתן להם לטעום, הם יגידו "אבל הטעם הוא יותר כמו של תפוח אדמה - בעצם לבננה יש גם טעם וריח אפיניים, שכחנו". אני למשל, לא מסוגלת לספק לך הגדרה דדוקטיבית/א-פריורי של אמנות, חוץ מאשר שהיא משהו שכשהוא עשוי היטב הוא גורם לי להרגיש כך וכך (היכן שכך וכך היא לא תחושת ההערצה וההשתאות אליה כיוון כותב המאמר המקורי). לא אוכל לתת לך הסבר שאומר "דבר צריך לקיים תנאים כאלה וכאלה כדי שהוא יגרום לי להרגיש כך וכך" |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |