|
||||
|
||||
קראת גם את העוורון (אני לא)? אם כן, אתה יכול להשוות? |
|
||||
|
||||
לא קראתי את "העוורון" אבל יש לי הרגשה שהוא טוב יותר. יומו של השלושרגל הוא בסה"כ ספר הרפתקאות של מימוש כמה פנטזיות גבריות (של הכותב?). הייתי מנחש שבספרו של סארמאגו מצוי עומק רב מזה. |
|
||||
|
||||
טוב, אולי זה תיאור קצת חסר של הספר, מזמן לא קראתי אותו. עדיין, הוא מומלץ. |
|
||||
|
||||
אין צדיק גדול יותר מבעל תשובה. |
|
||||
|
||||
במקום שבעל תשובה עומד לא עומדים צדיקים גמורים (מפאת הצחנה . . .) |
|
||||
|
||||
תודָה אח שלי (: |
|
||||
|
||||
אם כך אז אני חוזר בי מהכל. נו מה מקבלים? (: |
|
||||
|
||||
אל תבלבל את המוח הכתיבה שוטפת מרתקת מושכת מה צריך יותר בספר טוב |
|
||||
|
||||
הכתיבה אכן כפי שתיארת ובגלל זה אני קורא אותו מחדש בכל כמה שנים. אבל בספר טוב ניתן לפעמים למצוא יותר מזה. |
|
||||
|
||||
סוף-כל-סוף מצאתי את הספר הזה, וקראתיו. אני די מסכים עם הביקורת שלך, אם כי, לדעתי, הפנטזיה שם היא לאו-דווקא גברית, אלא בעיקר של האדם העירוני: הכמיהה למרחב מחיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |