|
ואני מקדימה את המאוחר: לצייר כף רגל יכול *כמעט* כל אחד, לאחר מספר שיעורים בציור פיגורטיבי (בקורסים מסוג זה שבהם מלמדים איך להחליף גלגל ברכב). דרושה רמת מיומנות מסוימת, אבל לא גבוהה במיוחד.
אני לא באה לאיין, חלילה, את חשיבותה של המיומנות הטכנית בציור ואת הקשר שלה לכישרון. מצד שני, האמנות היום (גם בלי הקונספטואלית) היא כזו, שלכל הגדרה/מסמרות שתנסה לקבוע לה, יימצא יוצא מן הכלל. רבים וטובים לפניך ניסו להגדיר אמנות, או לחלופין להוציא יצירה זו או אחרת מחוץ לשדה האמנות הלגיטימי בעיניהם, ונכשלו לא בהכרח בגלל איכותה של היצירה, אלא בגלל טבעה של האמנות כפי שתיארתי לעיל.
בעיני, הטעות שלך היא הניסיון להגדיר מה קופסאות השימורים המצחינות הללו הן *לא*, או מה הן *לא* מצליחות לעשות; אבל טענות מסוג "אין פה כישרון" או "אני לא מבין את המסר" או "אני מסרב לקבל סוג כזה של מסר", לא מסייעות בזה, כיוון שהן סובייקטיביות מדי. וכשאתה מנסה לעגן את הטענות הללו בהגדרות האמנות כפי שעלתה בדעתך, אנחנו חוזרים למלכודת שלעיל.
אולי דרך יצירתית יותר תהיה לומר מה הקופסאות הללו הן *כן*, ודרך זה לבחון מה בהן מפריע, והאם העובדה שהן "מגעילות" קשורה לעובדה שאינן אמנות - או שאין קשר. כאן צריך גם להיכנס לשאלה, האם יש בכלל "אמנות טובה" ו"אמנות גרועה" 1.
1 גם על הגדרת האמנות וגם על השאלה אם יש אמנות גרועה, התקיים בזמנו דיון ארוך מאוד באייל תחת מאמר של שמעון. לדעתי הבעתי שם עמדה נחרצת בסוגיית האמנות הטובה/גרועה. אבל כיוון שאני לא זוכרת כרגע מהי, אחשה.
|
|