|
||||
|
||||
הייתי מצפה מברק (שהקדנציה שלו נגמרה בפיאסקו מדיני) ונתניהו (זו שלו נגמרה בפיאסקו פוליטי) לעמוד במילתם ולהשאר מחוץ למגרש הפוליטי. הייתי מצפה מפרס להבין את הרמז לאחר הפסדים רבים מספור ("אני לוזר?!") ולפנות את הבמה לצעירים וטובים ממנו במפלגת העבודה. ואחרון (אך לא חביב בכלל) הייתי מצפה מביילין להבין את הרמז העבה ששלחה לו מפלגתו, בבעיטה האדירה שהעיפה באחוריו הפוליטיים, לפרוש לביתו ולהרהר בנזקים שעשה ה"בייבי" שלו - הסכמי אוסלו. אחת הבעיות במדינה שלנו היא שלא מצפים מאנשים לקחת אחריות אישית על כשלונותיהם, ולפעמים הם אפילו מטרה להתקפות בעשותם כן (למשל הודעת הפרישה של נתניהו שלוותה בזמנו בצרימה מצד התקשורת, שבבמקום לכבד אותו על כך שהוא קיבל אחריות ופרש, תקפה אותו על כך שהוא "בורח" מליכוד מובס) |
|
||||
|
||||
אני ממש מתקשה להבין את הקשר בין יציאה לפנסיה אחרי כשלון בבחירות, לבין זה. אם אתה לא רוצה שנתניהו, פרס, ביילין וברק להיות בפוליטיקה, פשוט תבחר באחרים. העובדה שיש מי שבוחר בהם, מוכיחה שיש מי שחושב שיש להם עוד מה לתרום. אתה בכלל מדבר על שתי תופעות שונות 1. על פוליטיקאים (כמו ביילין ופרס או, ומפתיע ששכחת, בגין) שמאמינים בדרך מסויימת, ולמרות התנגדות ציבור הבוחרים מנסים לתמוך בה ככל הניתן בהתאם לחוק. לדעתי לא רק שלא מדובר בבעיה, אלא מופת של התנהגות דמוקרטית. בטח עדיף כשזוכרים שהאפשרויות האחרות הן לשנות את הדעה בהתאם לדעה של הבוחר, או להפסיק להלחם למען הדרך. מה היית חושב אילו אחרי בחירתו של ברק היו כל הפוליטיקאים של הימין פורשים? 2. על פוליטיקאים שכשלו ב*מימוש* מדיניותם (כמו ברק ונתניהו) ומנסים לחזור. גם כאן לא מדובר על בעיה, זכותם לנסות ולחזור, וזכותך לא לבחור בהם. יכול להיות שהם באמת השתפרו. יכול להיות שהכשלון נבע מבעיות אובייקטיביות. ובעיקר, לא ברור לי ה"במדינה שלנו" הזה שלך. המדינה היחידה בה היה נהוג חאראקירי היא יפאן, בשאר העולם, אנשים שכשלו יכולים לנסות שוב. בשאר העולם, אנשים שכשלו מנסים שוב. |
|
||||
|
||||
"בשאר העולם, אנשים שכשלו מנסים שוב" - איפה נמצאים היום אל גור, ג'וזף ליברמן, רוס פרו, ראלף ניידר? |
|
||||
|
||||
יש עולם גם מחוץ לארה''ב. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל ארה"ב כלולה ב"שאר העולם" ביחס ליפן. אם נסתכל על אירופה: איפה ג'ון מייג'ור? |
|
||||
|
||||
עד מאי 2004 הוא היה ב-Carlyle Group: |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לפוליטיקאי הבריטי הצעיר שלא הצליח להכנס לפרלמנט בבחירות של 1974, ופרש מפוליטיקה? בארץ הוא לא היה פורש ואפילו נהיה ראש ממשלה. |
|
||||
|
||||
אל גור הודיע רק שנתיים אחרי ההפסד שהוא לא יתמודד לנשיאות ב2004. היו ויש לגור תומכים רבים במפלגה הדמוקרטית. גור ממשיך להביע את דעתו בנושאים ציבוריים, ואף יעץ לממשל בוש. ליברמן עדיין סנטור, ואף היה מועמד לנשיאות. רוס פרו רץ גם בבחירות ב-1996 וקיבל 8 מיליון קולות. ראלף ניידר התמודד בבחירות האחרונות לנשיאות וקיבל כ-400,000 קולות. דוגמאות נוספות? |
|
||||
|
||||
תזכיר לי איזה ראש ממשלה בישראל לא "נכשל"? |
|
||||
|
||||
אני חולק על דוגמא זו. לגבי אשכול, איני מכיר מספיק את פרט כהונתו כדי להכריע בסוגיה. אגב, הערך המתאים באינציקלופדיה החופשית 1 מדגים יפה חופש זה :) על כל פנים, רוב ראשי ממשלות ישראל שאני זוכר מאז עמדתי על דעתי נחשבים לכושלים בעיני חלקים נרחבים מן העם: רבין, בגין, נתניהו, שמיר, פרס, ברק ושרון. |
|
||||
|
||||
אתה לא חושב שהיה יותר אחראי ומכובד מצד נתניהו המנוצח להישאר בליכוד ולסייע לשקם אותו, אבל לא להציע את עצמו מאוחר יותר לבחירה חוזרת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |