|
נדמה לי שהבעיה כאן היא עם המלה "נדיר". האם באמת מוטציות הן כל כך נדירות? אנחנו יודעים שחלק מההריונות מסתיימים באופן טבעי עקב מוטציות. כמו כן, אנחנו לא ממש מבחינים במוטציות "קטנות". לא כל מוטציה היא הופעה של זנב קטן באחורינו, כך שמה שחסר לנו, כתמיד באבולוציה, היא פרספקטיבה של *זמן*. יתרה מכך, יש עדיפות למוטציות בסביבה משתנה, אבל האדם הפך את היוצרות והוא מתאים את סביבתו אליו, כך שהוא פוגם, באופן חלקי, באחד התנאים לאבולוציה - שינוי סביבתי שבו המותאמים יותר יהיו עדיפים על המותאמים פחות. אצל בני האדם יש גם מוטיב חברתי שככל הנראה יוצר לחץ מסוג שונה לדחות, חברתית, מוטציות "שונות מדי", מה שמקטין את סיכויי שרידן. לפני כמה שנים כתבתי בטכניון עבודה בקורס בה דנתי בשאלה האם האדם הוציא עצמו מהאבולוציה. אולי פעם, אם אני אמצא זמן (ואת העבודה) אני אהפוך אותה למאמר לאייל.
|
|