|
כבר מישל פוקו כתב שבמציאות, המין לכשעצמו הוא עניין די משעמם בעצם, אך ההתרגשות האמיתית טמונה בנארטיבים אודות המין.
אכן, האירוטיקה היא לחלוטין תוצר אמצעי ההבעה שלנו, העצמה של רמזים קלושים אודות מין שהמציאות מספקת. המציאות נבראה כדי לתת כמה נקודות בסיס או עוגנים לשפע הקסום שבאירוטיקה המנוסחת. גם משחק הדימיון לא מספיק, עקב דלדולו על ידי אילוצים הנאכפים מצד אובייקטים ויחסיהם במציאות. צריך את ההעצמה והגיוון העצום הזורם שבשפה או בקולנוע והתיאטרון, או הבלט, גיוון הזורם במעין פעולה לכידה. זאת כשאתה יכול לשלוט גם על מידת הדחיסות של הרכיבים - מינימליזם או שפעה צפופה בנקודות שונות בזמן.
|
|