 |
דעותינו, אם כך, לא כל-כך רחוקות זו מזו. כמובן שאת אותו תהליך שאני מציע שהאמן יבצע במצב זה, יכולות לבצע חברות תקליטים, או משהו מקביל, שנניח ייקרא לצורך העניין "סוכנות אמנים". יהיו אמנים שיעבדו עם סוכנויות אלו, יהיו אמנים שיעבדו לבד (למשל כאלה שכבר יש להם שם). העניין הוא שכל המערך הזה יכול לעבוד במודל "תשלום מראש" גם ללא חוקי "הגנה מפני העתקה" (אותו חלק של זכויות יוצרים עליו מנסים להגן בפני תוכנות על"ע). המודל עשוי להקטין במקצת את הכסף המתבזבז בתיווך, מכמה סיבות: 1. במודל "תשלום מראש" יש פחות סיכון להפסדים (כי מוציאים דיסק רק כשיש מספיק כסף) ולכן נדרש פחות מתח רווחים כדי להצדיק זאת. 2. (אולי כתוצאה מכך) אני צופה שחלק מסוכניות האמנים האלו יהיו התארגנויות וולונטריות של כמה אמנים, שיפעלו ללא מטרת-רווח נוספת, ולכן יצמצמו את הבירוקרטיה שבתהליך (זה לא כל-כך מסובך). אבל זאת לא הנקודה המרכזית. הנקודה המרכזית היא שהמודל יכול לפעול, בלי שפירושו יהיה קץ היצירה של אמנים, ו*בלי זכויות יוצרים* (כפי שהם מוגדרות היום).
|
 |