בתשובה למאור גרינברג, 21/06/01 9:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום הברכה. אם כך הזיכרון שלי הוא לא משהו כיוון שזה אכן קרה בכיתה ו. זכרתי שהייתי מעל הממוצא ושייך לקבוצה של ה9, אני עדיין זוכר זאת כך אולם לא אתווכח איתך על הנושא. אני גם זוכר שוב שהממוצא הוא 6-7 או 7-8 אבל שוב לא אתווכח כי זה היה בכיתה שוב ו. בכל מקרה לי גם היה שיכתוב ולא מסיבות של עצלנות כל שהיא אלא בגלל שלא היה אז וגם היום כמעט ניתן לקרוא את כתב ידי. לי לא היו זקנות אלא מורות מבית הספר שעשו את העבודה באופן מסביע רצון. אני דווקא לא אהבתי הסטוריה אולם לאחר השכתוב עברתי גם את הבחינה הזאת כאשר אלמלא השכתוב לא הייתי עובר אותה. ולא כתבתי את שכתבתי כדי להשוויץ אלא כדי להסביר שבין יכולת לדיסגרפיה יש לפעמים הבדל גדול. ובדרך כלל זה שאומרים שאדם עצלן מבלי לבדוק זאת זה שטות. רועי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מורות מבית הספר? בבגרות?! אצלי אלה היו הבוחנות. מהסוג הרע - "מה זה פרולטריון?" אחרי שלוש ומשהו שעות מבחן. היא לא הייתה קרובה כלכך לאבד את חייה כבר המון שנים. ואני משוכנע שהמשעתק בחיבור היה הסיבה העיקרית שלי לאיבוד נקודות. באנגלית זה סיפור אחר - הארכת זמן, ופטור מטעויות כתיב - כשהסיבה היחידה להארכת הזמן הם טעויות הכתיב. יצאתי 3 ומשהו שעות לפני סיום הבחינה. ונראה לי שאתה מדבר על מבחן אחר, כי הזכרון (הקלוש) שלי קובע שבמבחני הדסה נבחנו בסוף כיתה ט', לכבוד המעבר לתיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני הרווחתי, אצלי היו מורים שלא עזרו מבחינת הידע אבל בהחלט ניסו לעזור לעשות את מה שאפשר על מנת שהמבחן לא יהיה לי שונה מאחרים. (אגב גם אני בגרך כלל מסיים מבחן מוקדם והסיבה להארכות היא על מנת שהמשכתב יצליח לשכתב עד תום הזמן. צר לי אבל אני די בטוח בנושא כיתה ו ולא כיתה ט כיוון שכיתה ט זה כבר בית ספר שונה מזה שבו ביצעתי את הבחינות הללו. אצלי האנגלית הייתה עם קלטת מה שלא הצריך הארכת זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מבחני הדסה, ויש מבחני טיל (או משהו כזה). מבחני טיל, אם זכרוני אינו מטעני, נועדו כדי לבחון לאיזה מקצועות אני מתאים, כדי שאוכל להתרכז בהם. לי, למשל, כתבו בין השאר ברשימת המקצועות שיש לי התאמה מצויינת בהם ''מעצב אופנה''. אני עיוור צבעים. אני לא יכול להתאים ג'ינס לטי-שירט ציבעוני... זה פחות או יותר מסכם את מה שאני חושב על המבחנים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר נכון מבחני הדסה מראים על יכולות באופן כללי יותר. בכל מקרה את מבחני טיל אני לא מכיר. גם בצבא הקב''א נקבעת לפי מבחנים שלפי הבנתי דומים למבחני הדסה ועוד מספר דברים נוספים וגם שם הקב''א שלי הייתה גבוהה. הכוונה שוב היא לא להשתחצן אלא להראות כי דיסגרפיה ואו דיסלקציה זו אינה עצלנות או חוסר יכולת אלא סוג של נכות שיכול להיות קיים בכל אחד מבלי שיראה באופן מודע כמו נכות גופנית כל שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה חלקך בעיצוב צבעי "האייל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הלך ככה: טל: "אין לי זמן לעיצוב. שלח לי עיצוב ואני אוסיף אותו לאתר." אני: "אה... טוב. (שולח עיצוב)" טל: "(נאנח) טוב, אני אעשה את זה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי עכשיו - המבחנים של סוף כיתה ט' נקראו 'פסיכוטכני' (אבל נראה לי שהם הופעלו ע''י חברת הדסה, כך שהייתי קרוב...). וכנראה שהחוקים השתנו מאוד בין תקופתך לתקופתי - אצלי השכתובים לא היו על חשבון המבחן, אלא לאחריו. כלומר, הייתי צריך לחכות עד שיתפנה בוחן שיוכל לבצע את השכתוב (שלוש פעמים זו הייתה 'מנהלת העבודה' שלהם. ופעם אחת חברה של אימי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |