בתשובה לרון בן-יעקב, 20/06/01 18:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
Um... didn't you just say that kids already work since the age of seven?
In any case, I wouldn't like to be braught up like that. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I don't recall - was that a collection of short stories in which Asimov's Profession appeared?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ספר מרתק. במקור הוא נקרא, כמדומני Nine Tomorrows, ובתרגום העברי "מחר כפול תשע". תשעה סיפורים קצרים. הראשון נקרא "המשחקים האולימפיים", ושם בדיוק מתבצעת הלמידה באמצעות תכנות ישיר למוח בשני שלבים. הראשון הוא חג הקריאה, שבו מתוכנת הילד קרוא וכתוב. בשלב השני מתוכנת בן השמונה עשרה למקצוע שהמחשב קובע שמתאים לו. הסיפור עצמו עוסק במישהו שלא מתאים לתכנות מסוג זה. לא אקלקל לקוראים את הסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר אינו בהישג ידי כרגע. נראה שהצדק אתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור אכן נקרא Profession ופורסם באוסף Nine Tomorrows. למעשה, מי שיקרא את הסיפור הבלתי רגיל הזה יגלה כמה חוכמה ותובנה אסימוב השקיע בו לא בנוגע למערכת עתיידיות, אלא כמו כל ספר מד"ב טוב החורג מהשבלונות הטכניות(*) - תובנות על חיינו אנו, כאן ועכשיו. הייתי אומר שלאור הדיון שהתפתח כאן על דיסלקציה ודומותיה שהסיפור הזה מאד רלוונטי. (*)בדומה לערך הטראנסצנדנטי (מעבר לג'אנר) של סיפורי הריגול שכותב לה-קארה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |