 |
אכן בעיה.
כמי שנגזר עליו במסגרת תפקידו להאזין לדבריהם של פוליטיקאים בפגישות (ללא שלט ויכולת זיפזופ) אני נאלץ להסכים עם דבריך.
לדעתי הנאום ממלא בעיקר צורך של הנואם ולכן כל כך מעט אנשים מיטיבים לנאום ולכוון את דבריהם אל הזולת. למרבית הצער למעטים יש שנינות כשל וינסטון צ'רצ'יל או ברנארד שו, אישיות כובשת כשל ג'.פ. קנדי, מרטין לותר קינג, או יכולת לכוון ללב הזולת כמו הנסיכה דיאנה.
הרוב פשוט מעדיפים את הכמות ומגוונים בהרמת קול והטבעת המאזין בים של דציבלים ושררה
(ע"ע נאום המפקד = אין לאן לברוח).
ולסיום הרשו לי לצטט את שייקה אופיר המנוח מתוך המערכון "המורה לאנגלית":
מה ההבדל בין מונולוג לדיאלוג? מונולוג: אדם אחד מדבר לעצמו. דיאלוג: שני אנשים מדברים לעצמם.
אני סיימתי.
תודה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות